אפשר להרים כוסית

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

02/05/2004 | 07:21 | מאת: אמא רחוקה

זהו במזל טוב הבת עם התואר הנכסף היה מאוד מרגש הטכס וזהו חזרתי הביתה והיא נשארה שם אני מקווה שיהיה בסדר הרגשות שלי דיי מעורבים כי היא עדיין לא חזרה להיות מי שהיא הייתה לפני המשבר האם בכלל חוזרים למצב הקודם היא הייתה כל כך פעילה ואכפתית ועכשו שלושה חודשים שהיא לוקחת את הפרוזאק עם הזיפרקסה יש יציבות אבל אין שמחת חיים כמו פעם כשהיא לקחה את הפאקסיל השינוי היה ממש מורגש תוך שבועיים מצב רוח מרומם האם יש עוד סיכוי למצב רוח מרומם או שכמו שאני קוראת פה שלושה חודשים שלוקחים תרופהכבר צריך לראות שינוי דרסט תודה לכם על ההבנה ולך דר הידש על הסבלנות והבקיאות המדהימה בפרטים של כל סיפור אתה משענת אמיתית תודה

לקריאה נוספת והעמקה
03/05/2004 | 01:02 | מאת:

שלום רב, יופי, כוסית גדולה וחגיגית, אחרי כל מה שעברתם הגיע הזמן לנוח, עם זאת אני חושב שמגיע צ'ופר לבת הצעירה אשר עברה קשה את כל התהליך!!! הכלל הראשון שלמדתי בפסיכיאטריה ממנהל המחלקה היה שבפסיכאטריה שינויים מהירים צריכים להדאיג. תארי לך אותי כרופא צעיר מביא בגאווה את התוצאות המהירות והיעילות ואז לומד את הכלל החשוב..... נפש היא דבר רגיש ועדין ועדיף שהשינויים לטובה יהיו איטיים יותר ויציבים יותר. שנמשיך רק בדברים טובים והשגים, כל הכבוד! הידש

04/05/2004 | 11:53 | מאת: טל-בת