panic disorder
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אישתי אובחנה כסובלת מpanic disorder. הטריגר להתקפי הפניקה היה סיטואציה של חשש מפיטורין ממקום העבודה, היא עברה תהליך של הריון רצוף חרדות ודאגה, ולאחר מכן לידה קשה וממושכת שהסתיימה בניתוח קיסרי, וגם לאחר מכן חששות למצבו הרפואי של בננו, היום הוא כבר בן שנה וחודשיים ובריא והכל בסדר, אבל אישתי כבר לא מתפקדת קרוב לשבועיים, הפסיכיאטר שמטפל בה נותן לה paxxet בלויית קסנקס לשבועיים הראשונים. ממה שקראתי באינטרנט מעבר לטיפול תרופתי להפרעה הזאת יש גם טיפול יותר ייעוצי, השאלה שלי היא האם לא כדאי גם לדרוש טיפול מהסוג הזה ולא להסתפק בטיפול התרופתי? אישתי גם מפגינה חשש לחזור לעבודה - היא לא רוצה לחזור למקום העבודה הנוכחי שלה, ונראה לי שהיא לא רוצה לחזור לעבודה כלל מה שמשתלב לדעתי עם מה שקראתי על כך שהסובלים מההפרעה מתרחקים מדברים שאותם הם מקשרים עם התקפי הפניקה, אני אובד עצות בנקודה הזאת ולא יודע ממש מה לעשות, האם כדאי שאשוחח עם הפסיכיאטר שלה בעצמי?
תן לה הרבה אהבה תמיכה וחום. אל לחץ עליה, ושתלך לפסיכולוגית טובה פעמיים בשבוע דחוף. תוך שנה היא כמו חדשה, לא להפריז בתרופות. חשוב! אני לא רופא אלא מדבר מניסיון.
שלום, נראה שאתה תומך באשתך וגם קראת הרבה על התקפי פאניקה והדברים שאתה כותב הם נכונים. כנראה שהתמיכה והדברים שאתה עושה הם החשובים ביותר. הטיפולים הנפשיים מתחלקים לטיפול התרופתי ולשיחות. כמובן שיש גם את השילוב שביניהם. הטיפול המומלץ בהתקפים של פאניקה הוא תרופות ושיחות, פסיכותרפיה מסוג, התנהגותי קוגניטיבי. לצערי אין הרבה מטפלים המתמצאים בשיטה זו אבל זו השיטה המומלצת. כמובן שיתכן שלאדם מסויים מתאימה שיטה אחרת וכאן מדברים באמת סטטיסטית. בהחלט כדאי להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל על האפשרות של פסיכותרפיה=שיחות. כדאי שאשתך תעלה את הנושא אבל אם קשה לה גם אתה יכול לשוחח אתו בזמן הפגישה שלה וכמובן כאשר גם היא משתתפת בשיחה. חג שמח דר' גיורא הידש
שלום בעל מודאג! אישתך סובלת בדיוק מהבעיה שלי...גם אני הגעתי לחוסר תפקוד, ירידה במשקל וחשש להתראות עם אנשים, אפילו הקרובים אליי. אני נוטל כחודש וחצי סרוקסט (פאקסט), ויש שיפור רב באנרגיה ובמצב רוח ובתאבון. חשוב מאוד שתבין את בעייתה ולא תליחץ אותה, המינון המקובל לבעיה זו 40 מ"ג ליום (כמובן לעלות בהדרגה). לוקח כ 5 - 6 שבועות עד להתקדמות...דרושה הרבה סבלנות. רצוי להעזר בכדורי הרגעה (עדיף לא כל יום כדי לא להתמכר, אני נעזר בלוריבן...). כאשר מצבה יתייצב, אז כדאי להתחיל בטיפול הפסיכולוגי. שיהיה בהצלחה, ואם תרצה להתייעץ כתוב אי מייל. כל טוב
תודה, אני באמת חושש קצת מהקטע של כדורי ההרגעה.
