מהי הבעיה שלי?
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב, הבעיה שלי היא כזאת, אני מפחדת מהרבה דברים. כשאני שוטפת את הפנים שלי ובכלל כל מה שקשור לטיפול בגוף (רחצה וכו') אני נזהרת בלגעת בעצמי, אני מפחדת שאני אפגע בעצמי, בעור שלי, בשיער שלי, בגבות שלי. גם שאני מצחצחת שיניים - אני מאוד מתקשה לטפל בעצמי ואני בטוחה שאני עושה את זה לא נכון, יותר מדי חזק ואני כאילו מתנתקת מהתחושה של עצמי, כאילו זאת אני שמטפלת בעצמי, אבל מתנתקת מהאקט עצמו. אני מרגישה מאוד רע אחרי שאני מבצעת את המטלות האלו ואפילו דוחה אותן. האם זה נשמע כמו אוסידי או משהו אחר? וגם יש הסבר לזה שנגיד ואני סובלת מחרדה ודיכאון. כשאני בדיכאון אני פחות חרדה. וכשאני לא בדיכאון אני מאוד חרדה. אפשר להסביר את הדינמיקה המוזרה הזאת? רב תודות.
לאלישיה שלום, טוב שפנית לפורום מפני שהשאלות שלך חשובות. נכון שהתופעות שאת מתארת יתכן ושייכות לקבוצת ה-OCD. אבל OCD לא תמיד זו אבחנה. לעתים מעשים או מחשבות טורדניות עלולים להוות חלק מהפרעה פסיכיאטרית אחרת. לכן בשלב הזה אני מאוד מאוד ממליץ להגיע לאבחון טוב של פסיכיאטר, הדברים חשובים מדי מכדי להשאיר אותם פתוחים. לשאלתך השניה, בהחלט קיים קשר בין דיכאון וחרדה, הקשר הוא מורכב ואני אציין רק שני דברים אשר יכולים לפתוח פתח לדיון. אני לא מכיר אדם בחרדה שאינו עצוב או בדיכאון עקב כך, ולהיפך כל דיכאון גורם למידה מסויימת של חרדה, אבל את מציינת יחס הפוך בין דיכאון וחרדה וזה מעניין. בנוסף, כפי שאת רואה באתר, תרופות רבות שהן ממשפחת נוגדי הדיכאון משמשים כטיפול בחרדות! הכיצד? למרות הדיון המעניין, בקשתי היא שתפני לאבחון בהקדם האפשרי. בהצלחה ותעדכני, דר' גיורא הידש
