משאלה- מיועד לכם- לד"ר הידש ולחברי הפורום.

לד"ר הידש ולחברי הפורום, שלום . בהמשך למכתבי ה- מה- 2.2.2004 (מכתב פרידה) ... ובכן, עברו עלי ימים די קשים אך לא הגעתי לאישפוז ( ועכשיו אני יכולה לומר -למזלי הרב, כי זה בוודאי היה מכניס אותי לעתיד אחר ). אבל, מגיע לכם, קוראים וכותבים יקרים, שאשתף אתכם גם בדברים החיוביים שקרו לי ושקורים לי עדיין. ובכן, שלא באמצעות טיפול נפשי אלא רק בעיקר דרך טיפול עצמי ועבודה עצמית ( ואין בזה לערער על ההשפעה של טיפול נפשי אלא שאצלי פשוט זה לא הצליח ורק הטביע אותי יותר ויותר בתהום שבה הייתי נמצאת ) התגברתי על המחשבות האובדניות והקמתי את עצמי מתוך התהום ובכל כוחותי עליתי למעלה עד שראיתי קרן אור שזכרתי מפעם, מתקופה יותר טובה בחיי. החלטתי לנסות להתמכר לקרן האור במקום לכאב ולסבל. ואכן- עשיתי זאת. עתה נרשמתי לתואר שני והתקבלתי. יש בי עדיין פחדים מנפילה נוספת אך זה בסדר מבחינתי, כל עוד אני לא נותנת לפחדים להשתלט עליי. טוב, אז זה על רגל אחת. הדברים כאמור יותר מורכבים, אבל , בשבילכם, עשיתי אותם פשוטים, רק כדי שתדעו שאפשר..פשוט אפשר.. זהו שיר נוסף שאני מקדישה אותו לכם- לד"ר הידש ולחברי הפורום - שהציעו עבורי את עזרתם הכנה. משאלה: כמו שבר ענן כואבת אני על כל הריקים בעולם. כמו שבר ענן מתפרץ זעמי על זה שעזב ממזמן. כמו שבר ענו התנפצה ילדותי- בגלל ההורים שלא התקיימו. כמו שבר ענן הייתה אכזבתי על האלוהים שהלך לאיבוד. כמו שבר ענן בכיתי, שכחתי והבלגתי. במו ידי הרסתי, נשברתי ועזבתי. אך כמו קיר איתן התחשלתי- ולא חיפשתי תירוץ לאהוב. כמו חומות לבנים התעקשתי- ולכל שאלה נתתי משוב. בכוח ליבי מילאתי את כל הריקים הרבים. ולזה שהלך מחלתי וסיגלתי לעצמי ערכים. עץ ילדותי בניתי מחדש כאשר נהייתי בוגרת. את אלוהים מצאתי בתוך תוכי - וסוף סוף אני מאושרת. תודה, שלכם, ליאל.

לליאל שלום, כל הכבוד! כל הכבוד על הדרך שעשית ועל איך שעשית אותה, בעצמך ובכוחותיך, אני מאחל לך שתמשיכי למצוא עניין בדברים הקרובים אליך ותמשיכי להנות מהם. תודה על העדכון ועל המילים החמות, זה השכר לכל המאמצים שלי ושל כולם. תשמרי על עצמך ושיהיה רק טוב, ושוב תודה הידש

ליאל....את ראויה להערכה עצומה מרגישה גם דרך הכתיבה את תעצומות הנפש שלך... פשוט כל הכבודדדדדדדדדד

אהובה!!! כל טוב לך...ריגשת אותי!