האם להיכנע לחרדה

לדר' הידש שלום מזה שנתיים אני סובלת מחרדה שמתבטאת יותר ברחוב. בעבר החרדה היתה מתבטאת בסחרחורות, ובכל זאת לא נכנעתי לכלום, תיפקדתי, נסעתי ועשיתי את כל הדברים יחד עם הסחרחורות והחרדה. כיום, אני מרגישה שיש שיפור, הסחרחורות נעלמו ויש לי יותר אומץ ללכת ממקום למקום, אין את הפחד שהיה בעבר. אבל עדיין קיים חוסר שקט פנימי, עצבנות ומתח, והמחשבה על החרדה, שאפילו גורמים לי לפעמים לקשיים בדיבור. ועדיין אני מרגישה שלא הצלחתי להגיע לאיזון נפשי. השאלה: האם דווקא עכשיו שאולי השתפרתי להיכנע ולגשת לטיפול תרופתי? הילה

הי הילה, נראה שאת מוכנה לעזור לעצמך ופחות מתעקשת וזו התקדמות יפה. זהו אכן שיפור. אם קודם העקשנות היא זו שהכניעה אותך, עכשיו את מבינה שייתכן שהעקשנות בעוכרייך. עכשיו את מכניעה את העקשנות שמנעה ממך לקבל עזרה מבחוץ כדי לטפל בחרדה וזה יופי. נראה שהבנת שחבל על סבל מיותר, והגיע הזמן לנסות להעזר מבחוץ. (זה נכון שאולי אפשר להתמודד לבד, אבל בכל זאת - התמודדות לבד ללא כלים קשה הרבה יותר וכרוכה בסבל רב ולפעמים מיותר...) העזרה יכולה להיות תרופתית או שיחות או השילוב שבין השתיים. רצוי כמובן שתתייעצי עם איש מקצוע האם רצוי שתפני לטיפול תרופתי. כך גם תקבלי המלצה מהו הכיוון התרופתי הנכון עבורך באם תחליטו שיהיה בו צורך. בהצלחה

להילה שלום, לצערי עדיין חרדה ניתפסת כחולשה אישיותית מסויימת וטיפול תרופתי נתפס ככניעה וכחולשה כפולה.... אני חושב שדיעות אלו אינן נכונות. אשמח מאוד אם נקבל תגובות של אנשים הקוראים בפורום. בהחלט כדאי לפתוח את השאלה הזו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש