חרדות.

לדוקטור גיורא.שלום רב לך.ספתא שלי ניפטרה לפני 3 ימים,וליפני שהיא ניפטרה היא סבלה מאוד.והיתי איתה בבית החולים וראיתי אותה מתייסרת בצורה כול כך קשה. וחולים ששנים מחוברים להנשמה, וביכלל מצבים מזעזעים.3ימים ליפני שספתא ניפטרה הפסקתי ללכת כי התמותטתי נפשית ורוחנית.היא ניפטרה,ולא הספקתי להפרד ממנה. כואב לי יותר ממה שאוכל ליכתוב על כך.אני פוחדת מוות,ממחלות וממות ובעיקר ממות ביסורים.איך אני התגבר על החרדה ממחלות לא צפויות שמפתיעות את האדם. ואני אוהבת את ספתא שלי וחשה שאולי היא ניפטרה כי עזבתי אותה שם. או שהיא היתה בודדה או הוזנחה על ידי הרופאים.לא הדע אף פעם מה עבר לה בראש ספתא יקרה ואהובה אני אוהבת את האישה הניפלאה ,היפה המסורה איך התגבר על האובדן יהי זיכרה ברוך וזכור לעד לכול מישפחתה ולסבא שלי שבימים אלה מיתאבל ומיתגעגע..

להדס שלום, צר לי על סבתך, כיום המוות הוא תהליך שעלול להיות די מכוער בעזרתה של הרפואה המודרנית. המחשבות והגעגועים שלך טבעיים ואין בהם דבר חריג. חשוב שתדברי על הרגשותיך עם בני משפחתך ועם חברים, זו התרופה הטובה ביותר. אשרי סבתך אשר יש לה נכדה כמוך. שלא תדעי יותר מצער ותשמרי על עצמך. דר' גיורא הידש

הי הדס, אני מצטערת שסבתא שלך נפטרה. סבתא שלך נפטרה בגלל שהיא היתה חולה ומבוגרת מאד ולא בגלל שלא היית לצידה. היא בוודאי לא כעסה שלא היית לידה בסוף כי ברגעים האלה כבר לא ממש חושבים ואניבטוחה שגם אז היא ידעה בלב שיש לה נכדה מקסימה ומסורה. עכשיו היא כבר לא סובלת. היא לא מרגישה כלום. היא תשאר לך בלב ובזכרונות. כל יום נפטר אדם זקן ובכל יום נולד תינוק חדש - כאלה הם החיים. תיהיי חזקה ותני לה ללכת..

מ-תודה על מיכתבך. אני חשה חרדות מנוסע המוות. ומענין אותי לדעת עם יש חיים אחרי המוות. כי הזמן כאן קצר, ועם אין כלום אז החיים הם בדיחה. אולם עם לכול חפץ יש יוצר אז בטח גם לאדם יש יוצר. איפו שיש יצירה יש גם יוצר ליצירה. ויש כן כוח עליון,אבל אני לא תמיד מבינה את דרכו וכוונתו הכול כול כך מיסתורי ובלתי צפוי..עם תירצי לשוחח על נוסע של אמונה השמח מאוד. איפו שיש אמונה אין מקום לפחד.