טסטוסטרון ודיכאון

שלום ד"ר הידש. האם ייתכן שמחסור בטסטוסטרון הוא הגורם הביוכימי לדיכאון , לפחות בחלק מהמקרים? האם פסיכיאטרים נוהגים לבדוק גורם זה, כלומר את הגורם ההורמונלי, כחלק מהבדיקות שהם עורכים למטופלים הסובלים מדיכאון? האם ייתכן שמתן תוספת טסטוסטרון לדיכאוניים עשוי לשפר את מצבם? מה דעתך? בתודה מראש.

לעלמה שלום, פסיכיאטרים אינם בודקים טסטוסטרון לאנשים הסובלים מדיכאון. טסטוסטרון הוא ההורמון הגברי, ידוע שנשים נוטות יותר לסבול מדיכאון מגברים. כך שגם הקשר התיאורטי בין רמת טסטוסטרון בדם ודיכאון די בספק... אני לא מכיר עבודות הקושרות בין טסטוסטרון ודיכאון, אולי תאירי את עינינו? ביי דר' גיורא הידש

לד"ר הידש שלום אז. אסביר איך הגעתי למחשבה הזאת . בחודשים האחרונים מתוך התענינויות שונות, יצא לי לקרוא כמה ספרים שעוסקים (בעיקרם או במקצתם) במערכת ההורמונים, כמו למשל ספרו של פרופ' צבי נאור על מערכת הפוריות (הוצ' אונ' פתוחה), ספרה של ד"ר עדה למפרט: "האבולציה של האהבה" (הוצ' אונ' פתוחה) והספר "גנום" של מאט רידלי (בייחוד הפרק על "עקה"). בקיצור, מכל זה למדתי שההורמון "הגברי" טסטוסטרון, שמצוי כמובן בשיעור גם בנשים, אך בשיעור נמוך יותר, אחראי לרמת הדחף המיני של האדם ולהתנהגויות של דומיננטיות חברתית, כגון תחרותיות, מלחמה על טריטוריה ועל מעמד וכו', תוקפנות, שתלטנות, השגיות וכו', וכל התכונות הללו הרי מתקשרות עם ויטליות, אקטיביות שהם ההפך ממצב של דיכאון (שהוא מצב של עצירה) האין זאת? יש מקרים רבים של אנשים שסובלים מדיכאון על רקע אישיות פסיבית. האם לא ייתכן ש"אישיות פסיבית" פירושו מבחינת הביוכימיה של המוח, אישיות עם פחות מדי טסטוסטרון? מלבד זאת, העובדה שאתה ציינת, שנשים סובלות פי שניים מדיכאון מאשר גברים, רק מוכיחה את הנחתי: לנשים יש באופן טבעי פחות טסטוסטרון, ולכן (ויסלחו לי הפמיניסטיות) הן אולי נוטות לאישיות פסיבית יותר, להתרכזות בזולת במקום בעצמן ובהישגיהן, ולכן (בגלל מיעוט טסטוסטרון) גם מועדות יותר למצבי דיכאון. ועוד נקודה: ידוע שאחד הסימפטומים של דיכאון הוא ירידה בחשק המיני. וחשק מיני הרי קשור ישירות בטסטוסטרון. ונקודה אחרונה: ערכתי חיפוש מהיר באתר גוגל הישראלי, וגיליתי שם לפחות שני פריטים שמתייחסים לקשר בין טסטוסטרון ואישיות. לצערי אינני יודעת להוסיף קישורים, אז אציין שמדובר ברשימה אחת "טסטוסטרון מוסיף המון" מאת יוסי זיו (בעמוד הראשון) וכן ברשימה "דיכאון טיפול אלטרנטיבי" (פריט 31) ואם תחפש, בצורה קצת יותר מקצועית, אני בטוחה שתמצא עוד מחקרים רבים שמגלים זיקות מעניינות בין דיכאון, או נטייה לדיכאון, ובין חוסר בטסטוסטרון. ולמה זה מטריד אותי. כן, יש איזו סיבה אישית מאחורי החיפוש המדעי. אבל זה מעניין בכלל בהקשר של יחסי גוף-נפש, ואולי עשוי לתת כיוונים מעניינים להבין את המכניזם הביולוגי שמאחורי חלק ממצב הדיכאון. עד כאן. מקווה שהגעת לכאן. אשמח לקרוא את דעתך, וסופשבוע נעים.