advice

שלום ד"ר הירש. אנסה לתמצת את מצוקתי כמה שאוכל,ובעייתי היא כדלקמן: אני בחור בן 24 ,גר עם הוריי אימי עזבה את הבית לפני כשבועיים. אבי אלכוהוליסט כבר 10 שנים, עקב זאת אימי עזבה נשבר לה מההתנהגות שלו. אבי איש קצת חולה בנפשו בזמן השתייה זה בולט ובפכחות לא. המצב בבית הוא כך שאימי לא נמצאת אבי לא עובד וכמעט לא יוצא מן הבית בכלל. יש לנו צו פינוי מן הבית בעוד כחודש, אני רב עם אבי הרבה,אני מאד מעוניין לשינוי בחיי אני רוצה לעבור עיר ולבנות את חיי אני מספיק כועס על אבי שהרס לי חלק מן השנים שבהן לא יצרתי קשרים עם נשים הייתי הדבק של המשפחה שמאחד. אך לא נשאר לי כוח. והשאלה שמעסיקה אותי כמעט כל היום היא מה יקרה אם אעזוב את הבית ... אני חושש שאבי אולי ינסה משהו חלילה רע,או שאולי יתמוטט נפשית יותר.בקיצור אני ממש לא יודע מה לעשות. דעתך חשובה לי מפז ועצם היותך אובייקטיבי מוסיפה לעניין. תודה רבה מראש . yaya.

ליאיא שלום, השאלה כמובן אינה בתחום הפסיכיאטריה אלא בתחום המוסר. אביך נמצא במצוקה מתמשכת ולצערי לא פנה לטיפול אלא החליט לפתור את הבעיה באופן הרסני עם השתיה. הדבר הביא להתדרדרות כלכלית בכל התחומים. אמך לא יכולה יותר ומאז שעזבה את הבית גם אתה נחלשת ובמיוחד כאשר הקשיים החיצוניים התגברו. כמובן שגם לאשה וגם לך כבן ישנה חובה מוסרית לטפל באב, גם אם הוא אינו מתנהג כאב. אבל חובה זו אינה מעל הכל ואינה בכל מחיר (כמובן יהיו כאלו שיגידו שזה בכל מחיר). אני חושב שעליך לשקול ולהחליט כמה אתה מוכן ויכול להקריב למען האב. כמובן שלכל החלטה ישנן תוצאות וסיכונים, את התוצאות כדאי לקחת בחשבון בזמן ההחלטה. תשמור על עצמך. דר' גיורא הידש