שאלה לד"ר

ברצוני לשאול מה דעתך על בני בן ה-18 שמסרב ללכת לפסיכולוג ? הוא לא מרוכז כלל בלימודיו ההישגים שלו ירדו ואין לו חשק לכלום. הולך לבית הספר בדרך כלל לא מכין שיעורים, דוחה מבחנים, ישן הרבה בשעות הצהריים עד הערב ובערב מאוחר יותר יוצא עם חברים עד מאוחר. יש לציין שהוא ילד חיובי באופן כללי אין בעיות של הפרעות בבית הספר הוא לא מעשן סיגריות רק לעיתים שותה אלכוהול . לדעתי עובר עליו משהו שיוצר אצלו התפרצויות כלפי במיוחד כשאני מעלה את האפשרות ללכת לבירור אצל פסיכולוג. מחכה לתשובה בדחיפות. תודה מראש.

הליכה לפסיכולוג צריכה לבוא מן הבן אדם עצמו שכן דרוש שיתוף פעולה שלו בטיפול, כמובן ואם יש התנגדות מצידו ממילא אין שום טעם. הזמן והחיים עושים את שלהם ומן הסתם זה יגיע, קשה לחשוב על דרך לזרז את זה.

לשילה שלום, אכן יש מקום לדאגה כפי שאתה כותב. עם זאת אי אפשר להכריח אדם לשתף פעולה עם פסיכולוג. האפשרות היא לנסות להשפיע עליו מכל הכיוונים, בני משפחה נוספים יכולים לדבר אתו אחרי שאתה תבקש מהם, אפשר לדבר עם החברים שלו, עם המחנכת בבית הספר ועם היועצת. השיכנוע וההסכמה הם תהליך, במידה וכולם יעזרו אני בטוח שהבן יסכים בסוף. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש