שאלה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אם מישהו דחוי ובודד ורע לו מאוד והוא בוכה על זה שאין לו עם מי לצאת ורע לו- והוא ביישן ומופנם- האם הוא יכול לקבל מזה דכאון קליני ?
אני מאמין שלא , אבל ניראה לי (לפי מה שאני הבנתי) שזה עלול לגרום לבן אדם לפתח לעצמו תסמינים כגון , פחד לדבר עם אנשים פחות להיפתח וכדומה... וככל שהזמן עובר כך זה נהיה חריף יותר תלוי בגילו של הבן אדם. ככה לפחות זה לפי דעתי
הי גליה את מדברת על בעייה שמפריעה לאותו אדם והוא מאד סובל ממנה. גם אם היא הובילה או יכולה להוביל לדכאון וגם אם לא - רצוי וצריך לנסות לפתור אותה, ולכן כדאי לגשת לאבחון וטיפול אצל איש מקצוע שיקבע במה מדובר וכיצד יש לטפל. חשוב שהאדם יבין שיש לו בעייה שמצריכה טיפול, ירצה להגיע לטיפול וישתף פעולה. תמיד כדאי להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר ולא לדחות כדי למנוע סבל מיותר.
הי גליה את מדברת על בעייה שמפריעה לאותו אדם והוא מאד סובל ממנה. גם אם היא הובילה או יכולה להוביל לדכאון וגם אם לא - רצוי וצריך לנסות לפתור אותה, ולכן כדאי לגשת לאבחון וטיפול אצל איש מקצוע שיקבע במה מדובר וכיצד יש לטפל. חשוב שהאדם יבין שיש לו בעייה שמצריכה טיפול, ירצה להגיע לטיפול וישתף פעולה. תמיד כדאי להתחיל בטיפול מוקדם ככל האפשר ולא לדחות כדי למנוע סבל מיותר.
