בן 16 מסתגר בבית

שלום רב, בני בן 16 התחיל השנה את לימודיו בבית ספר תיכון בכתה ט'. מאז כתה ה' החל למעט לבקר בבית הספר ובכתה ח' לא הגיע לבית הספר כמעט בכלל. השנה הוא מסרב ללכת לבית הספר התיכון בטענה שהילדים אינם מתאימים לרמה שלו. הוא מכור למחשב ומשחק במשך שעות רבות משחק אסטרטגיה און-ליין עם ילדים בעולם ובארץ. השעון הביולוגי שלו השתבש והוא אינו מעונייןלצאת מהבית. התקשורת שלו איתי מסתכמת בצעקות ובקשות שאעזוב אותו לנפשו. הוא אינו פסיכוטי לפי קביעה של הפסיכולוג שנמצא עמו בקשר. הוא מאוד סגור ואין לו חבר נפש אחד בעולם. בעלי נפטר לפני 5 שנים שאלתי, מה יכולה הפסיכיאטריה להציע בענין זה.

הי אורלי נשמע כי בנך נמצא במצוקה אמיתית ויכול מאוד להיות שההתסגרות שלו היא חלק מההתמודדות שלו או אי ההתמודדות עם מות אביו. אין ספק שהוא משדר סמני מצוקה ושצריך לטפל בנושא. האם נסית לפנות איתו לפסיכאטר ילדים? אני באמת חושבת שכדאי לשקול את זה בהצלחה אריאל

אם תצליחי לשכנע אותו להגיע לפסיכיאטר ולשתף פעולה , יש להניח שבשיחה איתו וגם איתך הפסיכיאטר יקבל יותר פרטים על מצבו ויציע טיפול תרופתי במידת הצורך. אפשר אולי לבצע הפניה לפסיכיאטר דרך הפסיכולוג שמטפל בו.

לאורלי שלום, איני פסיכיאטר ילדים אולם הניתוק החברתי והפסקת הלימודים בהחלט צריכים להדאיג. בהבדל ממבוגרים, את האפוטורפסית שלו ואת האחראית לבריאותו ואין צורך בהסכמתו הפורמלית לטיפול נפשי. כמובן, שעדיף לעשות את הדברים בהסכמה. האחריות על מצבו היא שלך ושל הפסיכולוגית המטפלת. הדבר הראשון שאת צריכה לדרוש זו אבחנה, גם הפסיכולוגית חייבת לאבחן וגם הפסיכיאטר עשוי לתרום בקביעת אבחנה נכונה. מכאן אפשר להמשיך לאפשרויות הטיפוליות. אין זה סוג שהטיפול הנפשי עומד על שתי רגליים, שיחות ותרופות. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש