שיתוף בתחושות..

שלום לכם, אני משתתפת פה בפורום מזה זמן, כל פעם בשם שונה (מידי פעם אני מתמידה בשם..), אני מרגישה פאטתית ועלובה שאפילו באינטרנט, ללא זיהויי הברור, אינני מרגישה נוח לחשוף את כל תחלואיי/ שאלותיי/ התלבטויותיי וכל פעם בוחרת בזהות אחרת. חזרתי קצת אחורה וקראתי הודעות קודמות ומאוד קינאתי בך, תמי, על היכולת לחשוף את עצמך. עצוב לי שאני לא מרגישה נוח ומספיק "שלמה עם עצמי" להיות "דפוקה עד הסוף" - כלומר להודות בפניכם, בזהות שאולה אך עיקבית, בכל מה שאני... האם לא תשפטו אותי? האם לא תחשבו שאני "מגה דפוקה"? אשמח לתגובותיכם

שלום רב כניראה שהרבה אנשים נמצאים במצב שלך ולכן רק חלק קטן מגיע לפורום. גם לי יש הרהורים כמו לך, למה אני לא יכולה לשמור על זהות אחת בלי להתבייש, אפילו בפורום יש צורך להסתיר זהות, וזה נורא מעצבן ואכן גם מעורר קינאה באנשים שחושפים את חולשתם בעקביות בשמם...ולא קורה להם כלום?!! איך? לפעמים אני חושבת שכבת לניצולי שואה החדירו בי את הצורך לטשטש עובדות...כחלק ממלחמת השרדות...אולי...

שלום לך, אני מסכימה ש"בחוץ" זה באמת לא פשוט לחשוף הכל. לצערנו, יחלוף עוד זמן עד שהחברה מסביבנו תדע להבין ולקבל את תחלואי הנפש כמו את תחלואי הגוף האחרים. יחד עם זאת, אני חושבת שדווקא הפורום הזה מספק סביבה מספיק בטוחה ומוגנת לחשוף ולשתף בכל מה שעל ליבנו. הפורום הוא אנונימי, המשתתפים בו שותפים להתנסויות דומות, ויש המון קבלה, פרגון ותמיכה. אנו יודעים ומודעים לכך שבכל אחד ואחת מאיתנו ישנם צדדים כאלה ואחרים. חלקם טובים ונעימים יותר, וחלקם פחות. אבל המשותף לכל החלקים, הוא שהם חלק בלתי נפרד מאיתנו... את יכולה להרגיש בנוח לחלוק מזה וגם מזה, ואולי זה אפילו יעזור לך בתהליך של קבלה עצמית. יחד עם זאת, זה בסדר גם לשנות את השם, אם זה נותן לך תחושת ביטחון... תמר.

אין לך מה לקנא בי על כך שאני משתפת בקלות כי אני מרגישה שאני נמצאת בקיצוניות השניה- גם בחיים היה לי קושי להכיל את עצמו ו"לסתום את הפה", ושיתפתי יותר מדי אנשים בעולמי הפנימי, מה שגם פגע בי. וגם כאן בפורום אני שואלת את עצמי למה יש לי עדיין כזה צורך להחשף, אפילו שהדברים כאן הם אנונימיים, למה אני לא מכילה את עצמי למרות שאני בטיפול וגם כימית התחלתי להיות מאוזנת, סופסוף.

שלום לך אלמונית כואב לי נורא שאת חשה כך אך אינני שופטת אותך- כנראה שיש יבה לחששות שלך אבל אני רוצה להבטיח לך שלא נשפוט אותך פה ונורא רוצה שתרגישי בנוח להיחשף ולספר מה מציק לך. כמובן שזה צריך להיות רק בקצב שלך ומתי שאת תרגישי שזה נכון. ועד אז, אני שולחת לך חיבוק גדול עם תזכורת שאנחנו תמיד פה שלך, אריאל

שלום לכולם אני שמח שלכל אחד יש מקום, לפי צרכיו ולפי יכולתו ולפי רצונו בזמן מסויים. תמיד עולים נושאים חדשים שאף פעם לא חשבתי עליהם ואני ממש שמח למחשבות רעננות, ליקרה ללא השם-אחרי כשנה וחצי שכבר חשבתי שראיתי את כל השאלות והכל חוזר על עצמו טוב שהצלחת להפתיע ולהעלות נושא מעניין וחדש עבורי. תודה לך. אני מסכים שהפורום הוא מראה ומייצג את האדם, כלומר, אדם אשר מרבה לשתף ולדבר בחוץ הוא ידבר ויכתוב הרבה בפורום, עם זאת אני מקווה שהפורום מאפשר פתיחות נוספת, פתיחות שאולי אינה מתאפשרת כאשר ישנו זיהוי והסביבה פחות מקבלת. ידוע לי שישנם אנשים לא מעטים אשר עוברים בין הפורומים השונים, הם מוכרים ואנשים מזהים אותם וכך הלאה. כך שתמיד כדאי להזהר במסירת פרטים אישיים. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש