לד"ר הידש ולתפסן היקרים
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שוב אני..העצובה.. בנוסף לתגובות שלכם, הוסיף שם מישהו או מישהי, שאולי כדאי לי לחפש פסיכאטר אחר..מה דעתכם?! אכן, הוא גורם לי לסערת רגשות קשה, והייתי מעיזה להוסיף שהדכאון שלי החמיר מאז שהגעתי אליו.. אבל, אני אוהבת אותו מאד (כמו שהספקתם להבין), אני מעריכה אותו ואת דעתו, הוא מבין אותו אפילו ללא מילים.. הוא מדהים. בנוסף, אין לי ערבים, שגם עם מטפל אחר, לא תחזורנה על עצמן עוצמת הרגשות והסיבוך הזה.. אני אשתדל לכתוב כאן,(ברגעים שאני לא במיטה) כי אני מרגישה פחות בודדה איתכם! תודה לכם!
טלי יקרה, את בטח יודעת שתהליך הטיפול הנפשי לא חייב להיות רק נעים וטוב ונהדר. בעצם, הוא כרוך לפעמים בתקופות של קשיים ובסבל גדול, אולי אפילו הכי גדול, כדוגמת התקופה אותה את עוברת כרגע. ברוב המקרים הסבל הזה הוא אפשרי, עד כמה שאינו נראה כך. יש לך מטפל מצויין, ובטוחני שאין לו שום כוונה להכאיב לך מידי ללא התחשבות. כוונתו לעזור בלבד, אלא שהעזרה כרוכה גם בהכאבה. כדי לרפא את הפצע עם המוגלה צריך לפתוח ולנקות - זה כואב. הרופא יודע שזה כואב לך מאד מאד, אבל הוא גם יודע שאתם חייבים לעבור יחד את הכאב הזה כדי שתירפאי. עצוב, אבל אין דרך אמיתית ללא כאב. הטיפול העמוק מכאיב, אבל הוא היחיד שעושה את העבודה כמו שצריך. אם תאמיני שבסוף הדרך הקשה והנוראית מחכים לך חיים טובים יותר, תוכלי לעמוד בעומס הרגשות. לדעתי - קונפליקטים כדוגמת זה בו את נמצאת עכשיו, כאלה חזקים שממש משכיבים אותך במיטה - סביר להניח שיחזרו וישנו גם אם תחליפי מטפל. עם המטפל הנוכחי כבר יצרת קשר טיפולי מצויין, ואתם נמצאים יחד בנקודה מאד חשובה. לדעתי, את צריכה לאזור כוחות גדולים ואומץ כדי לעבור את השלב המסובך הזה. דעתי איתנה - לא לעזוב עכשיו. להילחם ברגשות החזקים שמציפים אותך. כאן ועכשיו זה הזמן הנכון להתגבר עליהם. מחזיקים לך אצבעות להמשכים טובים :-)
לטלי שלום, עם כל יום שעובר המטפל מתקרב לסיום חופשתו ויחזור במהרה. אכן נעזור לך לעבור את הימים הקשים. הייתי שמח לו היית קצת יוצאת ורואה אנשים, למרות שגשום בכל זאת כעת פורים.... ובכלל אנחנו כאן. כאשר המטפל יחזור כדאי לחשוב על מספר שיחות שבהם תדונו בכל הרגשות ומה שעבר עליך כאשר הוא נמצא בחופשה. ביי הידש
