לפסיכולוגיות שבחבורה- עוד שיר

אמא, תגידי לי את באמת מה קורה כשהפסיכולוג חולה? מה, הוא לא בנאדם? מה קורה כשבבוקר הוא לא קם? מה קורה כשהוא בדיכאון מה הוא עושה כשהוא רוצה רק לישון? איך הוא יכול לטפל באנשים במופרעים, בפסיכיים במקרים קשים כשהוא בעצמו מרגיש משוגע ורוצה רק לנוח ללא דאגה... אמא תגידי לי את, באמת מה הוא עושה כשהוא מרגיש כמו חי- מת? איך הוא ממשיך לטפל בילדים איך הוא ממשיך עם הרוחות והשדים כשאצלו הכל כאוס בפנים עייף וקשה וכואב כבר שנים כשאצלו הפתע בכלל לא הגליד איך הוא עושה זאת, את יכולה להגיד? אמא, הפסיכולוג משוגע תנו לו לנוח ללא דאגה תנו לו להיות מטופל במקומכם תנו לו קצת זמן, הוא יחזור אליכם ואז הוא יהיה חזק כמו שור ויוכל ממש לכם לעזור אבל עכשיו הוא עייף, הוא מותש, הוא עצוב אז תנו לו ללכת, הוא עוד ישוב... תמי

תמי ערב טוב אני ממש לא פסיכולוגית, אבל אני חושבת שמי שחווה רגשות של כאב בעצמו יכול להבין אפילו טוב יותר את המטופלים שלו. לכל אחד מותר להיות חולה. גם למי שמרפא. גם למי שמרפא את המחלה בה הוא מטפל. כל אחד ואחת רוצים שיהיה להם חופש ושיתנו להם ללכת. להרגיש משוחררים. באופן מוזר, אולי אז, כשיתנו לנו ללכת, אז הנפש שלנו תרצה להישאר דווקא. נדע שאנו לא כבולים. מעניין שכתבת את הדברים כילדה ששואלת את אמא :-) גם את שמשמשת על תקן של אמא להרבה ילדים שזקוקים לעזרה - גם לך מותר להיות לפעמים ילדה קטנה שרוצה לשים ראש על הכתף של אמא גדולה. תודה על השיתוף ושרק נהיה יותר בריאים

היי דווקא ברוסיה הקומוניסטית לפסיכיאטרים יש חודשיים חופש בשנה ולא חודש כמו לשאר העובדים.... שחיקה ועייפות מצד אחד ומצד שני פצע פתוח..... רק שיהיה לנו כוח הידש