הלב לא שותק
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
הי, אני לא יודעת למה אני כותבת את זה... המטפל שלי (שאני מאוהבת בו) נסע לשבועיים לארה"ב, כשהוא יודע כמה התקופה הנוכחית קשה לי,והשאיר אותי כאן לבד.. אני מדוכאת , כועסת ורוצה לשנוא אותו..אבל לא מצליחה. שכלית, אני יודעת שזו זכותו וחובתו (הוא מרצה שם באיזה כינוס), אבל הלב ,הלב.. לא שותק לרגע.. אני יודעת שאני צריכה עזרה!!אבל אני לא יודעת מה ואיך! :( טלי
שלום לך טלי העצובה, חזרתי לכתוב לך, כי הנושא שהצגת קרוב לליבי. אני מקווה שזה בסדר. נראה לי כי הנושא של היום ומה שכתבת בפעם הקודמת קשורים בצורה הדוקה זה בזה. כמה נכון שהלב לא יכול לשתוק. צדקת - כל היגיון של מבוגרים ("זכותו לנסוע") לא משחק כאן תפקיד. רגשות הלב שולטים עכשיו. את בטח יודעת שחופשות של מטפלים הן דבר בעייתי לכל מטופל במידה זו או אחרת, בכל שלב. מטופלים רבים מרגישים מאד לבד ואפילו חושבים שממש יאבדו את המטפל שלהם. שיקרה לו משהו. פוחדים שלא יחזור עוד. תחושת הבטחון מתערערת מאד. החרדות צצות. הלב שלך מרגיש את זה חזק במיוחד כי הוא עזב בדיוק, אבל בדיוק כשאת הכי צריכה אותו. כמה לא הוגן. זה לא משנה שזה "בסה"כ חופש קטן", זהו חופש שבפנים אצלך יכול להחוות כנטישה גדולה. בכלל - כל מיני ארועים חריגים כאלה כחופשות, ימי מחלה או אפילו הזזות קטנות של שעות פגישות יכולות לגרום לרגשות פנימיים חזקים ולחרדות לצאת החוצה. עם זאת - עד כמה שזה כואב, וזה כואב תופת, גם מההפסקות הללו אפשר ללמוד. צריך להוביל את הדברים לכיוון החיובי. אם כי זה לוקח ת'זמן שלו, וצריך לעבור גם את זה. האם הספקתם לדבר על החופשה טרם צאתו של המטפל לחו"ל? האם היית מוכנה לכך מספיק זמן מראש? אני מקווה שכן. בכל מקרה - לדעתי, את צריכה לנצל את הפגישות שתתחדשנה כדי לעבד בין השאר גם את תחושות הכעס שיש בך כרגע. אותן התחושות שאת לא מרשה לעצמך לתת להן ביטוי חיצוני של ממש. נכון שאולי יהיה קשה נורא - אבל נראה לי מאד שתצליחי לשרוד את החופש. את יכולה בינתיים לכתוב בפורום. את בחורה עם לב רחב, ובוודאי אנשים כאן ישמחו להיות לצידך. החזיקי מעמד הכל לטובה והמאמץ משתלם
בו נעשה לניה חישוב קר למרות שזה קשה ,הפסיכאטר הזה גורם לכך שרק עוד קונפלקיטים צצים במקום לפתור את הישנים.... לדעתי אם את בדכאון כעת ונוצרים כל הזמן עוד קונפליקטים עלייך , לעזוב אותו לחפש לך רופא טוב אחר,עם כל העצב. תרגישי טוב
לטלי שלום, ישנן הרבה ברכות בפורום היום. אז יש סיבה נוספת והצדקה נוספת לקיום הפורום, לפחות את יכולה לדבר ולכתוב על זה. תשמרי על עצמך דר' גיורא הידש
