לפוסט- פסיכוטי- שיר שכתבתי לפני מספר שנים

ואני רוצה לשתף בו את הפורום הנפלא והתומך הזה: לפוסט פסיכוטי כשאתה משתגע, לא רק בעצמך אתה נוגע לא רק בעצמך אתה פוגע. כל החברה סביבך מתבוננת, מתייסרת. כי כשאתה משוגע בחוץ, משהו במשוגעות שבל נוגע במשוגעות בפנים של כל אדם אחר. לכולנו יש משוגע בנשמתינו. אותו חלק "אידי", לא מודע, שרוצה לשחרר את האגו מהמושכות, ולדהור קדימה. לכולנו יש חלק משוגע שרוצה לפרוץ, לצרוח בקול רם שהמלך הוא ערום. אבל רובינו פוחדים להשתגע. ואז, כשאתה משתגע, אתה מבטא בהתנהגותך החיצונית את אותה תשוקה כמוסה ואותו פחד משתק מהשיגעון, בנשמות של האחרים. ואז, המושכות שלהם מופעלות ביתר עוצמה, וכדי להשתלט על המשוגע שבתוכם, הם צועקים עליך, ומשפילים אותך. קשה להם לראות אותך משתגע כי קשה להם לקבל את המשוגע שבתוכם. כשאתה משתגע, לא רק בעצמך אתה נוגע לא רק בך אתה פוגע. החברה כולה מסביבך תוססת, לא מבינה, כועסת. היא מחזיקה אותך בבית משוגעים כי אתה מפריע לה בבית. כשאתה משתגע, לא רק בך אתה פוגע, לא רק בכאב של עצמך אתה נוגע. איפה נגמר האדם ומתחיל השיגעון? כולנו בני אנוש. כולנו טועים. לכן, כשתבחר להפסיק להשתגע לך חזרה לחברה שהכילה אותך ותגיד לה- חזרתי, תודה. תסביר ותספר ותסלח ותמחל ותבין ותעזור גם לה להחלים ולהבריא. כי כשאתה משתגע, לא רק בך אתה נוגע, לא רק בעצמך אתה פוגע. גם הם שם איתך מסביבך. תמי.

תמי.....מרגש ואמיתי

לתמי שלום, ו ו א ו - תודה על השיתוף, אני חושב שכדאי לפרסם אותו לציבור אם יש לך אומץ! תודה הידש