אבקש יעוץ ועזרה :
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לאחרונה עברתי לגור עם חברי (אנחנו חברים כשנה +), אנחנו מאוד אוהבים והיחסים בינינו הם טובים (עם עליות ומורדות) . עד למעבר יחד, היינו מתראים בעיקר בסופי שבוע (גרנו די רחוק אחד מהשניה) כך שהקשר לא היה אינטנסיבי, מצד שני כשהיינו יחד די נהננו להיות יחד . מאז המעבר, אני שמה לב לתופעות מוזרות אצל חברי (שמשאירים אותי די פעורת פה), יש לו שינויים חדים במצבי הרוח שלו, עד כדי כך שהוא יכול להיות כמה ימים בדאון ומסתגר עם עצמו ולא ממש "מתלהב" לבלות איתי, ומצד שני ימים שהוא שמח , מצחיק, מספר בדיחות וכד' . כמו כן, זה יכול להשתנות גם ממש ברגעים, רגע אחד צוחק ורגע שני פתאום משתתק ונהיה עצוב כזה . לפני כמה ימים, היתה לו אליי התפרצות בעקבות ריב, שבה הוא העליב אותי באמרות ממש פוגעות . לא ממש ידעתי איך לאכול את זה, בסה"כ אני מכירה אותו בטיפוס מאוד טוב לב וחביב ופתאום הוא היה נראה לי אדם אחר לגמרי . לא זיהיתי את קור ליבו, את צורת הדיבור שלו ואת מה שהוא אמר לי . אנא, עזור לי, אני די חוששת מהמצב הזה , נראה לי שזה לא אותו אדם שאני מכירה . האם זה אומר שיש לו מעין מחלת נפש ?מה אתה מציע לעשות ? הוא מעולם לא נבדק ולא היה אצל פסיכולוג או פסיכיאטר .
קרן אור שלום א. קראתי בעיון רב את פניתך . ב. לא כל התפרצות וריב צריכות להעיד על מחלת נפש. ג. את צריכה להבין כי במערכות יחסים יתכנו בעיות אי הבנה - ובמיוחד כאשר את במחיצתו יותר זמן מבעבר- זה אותו אדם שאת היכרת. ד. את צריכה בשלב ראשון לדבר עם חברך כאשר הוא במצב רוח תקין. להעמיד אותו על התנהגותו. ה. אני מציע לאחר כל זאת לבדוק אפשרות ליעוץ מקצועי.
אני מודעת לכל מה שרשמת . אבל אני דווקא מדברת על השינויים במצבי הרוח שלו ...אפ ודאון ....פתאום, ללא סיבה ....זה נראה לי משהו לא תקין כל כך . השינויים במצבי הרוח הם גם אלו שגורמים לו פתאום להתפרץ ולהעליב (לא מדובר בריב שבמהלכו ...פתאום הוא משחרר קללה) . כנראה שלא הבהרתי את עצמי . מה גם שמאוד מפריע לי שהוא יכול להיות פתאום מאוד קר רוח, לדבר ומאוד להעליב (בלי שנתתי לו סיבה טובה) בד בבד שהוא יכול להיות גם מפנק ומקסים בצורה מדהימה . כל זה בהפרשים יחסית קצרים . מקווה שעכשיו הבעיה שלי יותר מובנת .
לקרן- זאת יכולה להיות הפרעה אפקטיבית או הפרעה באישיות- בכל מקרה השאלה החשובה היא האם הוא מודע למצבו? נראה שיש לו בעיה רצינית- תבקשי ממנו לפנות להערכה פסיכיאטרית בהקדם. אם הוא יסרב להיבדק ע"י פסיכיאטר זה יכול ללמד אותך שיש לו מה להסתיר. אם הקשר ביניכם חשוב לו אז אין סיבה לסרב לבדיקה נפשית.
והקירבה היום יומית קשה, ישנם אנשים עם קושי מילדות מקירבה או שהם נפגעו ולכן קשה להם יותר לתת אמון והתהליך של ההתקרבות מורגש אצלם כמסוכן ולכן התגובות הרגשיות הלא יציבות. הנובעות מכך. התהליך הזה אינו פשוט, וכל תהליך של שינוי מורכב. יתכן וקשה לו בתהליך השינוי וההסתגלות לחיים ביחד ולכן התגובות הרגשיות המבולבלות והמבלבלות. לקרן אור שלום, הייתי רוצה לצנן מעט את ההתלהבות ולגעת רק במספר גורמים בסיסיים. כמובן שלא ניתן לאבחן לפי אינפורמציה מועטה, עם זאת שינויים מהירים מאוד במצב הרוח אינם מעידים על מאניה דפרסיה או הפרעה פסיכיאטרית אחרת. לא הייתי רץ לאבחנות פסיכיאטריות. כפי שאת מציינת היה שינוי בחייכם וכעת יש צורך להסתגל למצב חדש של מגורים ביחד והתחייבויות זה הדבר הטוב במגורים ביחד, אפשר להכיר את האדם ולהתנסות לפני שנכנסים למחוייבות חוקית. כך שעשיתם נכון שעברתם לגור ביחד לפני שאתם מתחייבים. [ צריך סבלנות ולראות איך עוברים את תקופת ההסתגלות, לנסות לדבר על הדברים, ומקסימום להגיע לשיחות זוגיות כדי לברר את הדברים עם אדם נוסף. שיהיה רק טוב והמון אושר דר' גיורא הידש
