גמילה מאפקסור - זקוקה לעצה דחופה

לפני שנה וחצי התחלתי לקחת אפקסור, בעצת פסיכיאטר. אז הייתי במצב אפטי לחלוטין, בדכאון ארוך מאוד. לא הייתי מסוגלת להרגיש עצב. לא הייתי מסוגלת להרגיש שמחה. לא יכולתי לבכות ולא מסוגלת לחייך. הכדורים האלה אכן עזרו לי. אחרי חודש, התחלתי שוב להרגיש, התחלתי שוב לחיות. בשנה וחצי האחרונות, היו פה ושם שינויים במינונים. הרופא היה מסתכל עליי במבט אחד ואומר, עכשיו להוריד/להעלות/להשאר במינון. בהתחלה הוא אמר שיש לקחת את הכדורים לפחות שנה מאז ההתחלה. כדי שהדכאון לא יחזור. אחר שנה הוא החליט שאני צריכה להמשיך ולקחת את הכדורים כל החיים. בגלל שהדכאון אצלי הוא לא תופעה חולפת. אני מרגישה היום מצוין. אמנם היו ארועים קשים בחיי בשנה וחצי האחרונות, שלפעמים זה גרם להדרדרות מסוימת, אבל בהתחשב באותם ארועים זה ממש לא מפליא. אין לי כוונה להמשיך לקחת את הכדורים האלה כל החיים. כלומר, אם הייתי יודעת שאין לי ברירה, ושהדכאון באמת יחזור, אז הייתי ממשיכה לקחת. אבל נראה לי שאני יכולה להתמודד עכשיו לבד, בלי הכדורים, ולפחות הייתי רוצה לנסות, לפני שאני נכנעת וממשיכה לקחת אותם כל החיים. אז בניגוד להוראותיו, בחודש האחרון הורדתי במינון התרופה מ-150 ליום, עד ל-0. מיום חמישי בבוקר לא לקחתי בכלל. וביומים האחרונים זה גורם לי לתופעות פיסיות מאוד קשות. לצמרמורות חום-קור כמעט בלי הפסקה, סחרחורות, בחילות, ולהרגשה מאוד מאוד רעה. מה אפשר לעשות כדי למנוע את אותם תופעות? כדי להגמל סופית מהתרופה? אני מפחדת שבסוף זה יגרום לי להשבר ולחזור לקחת אותם. מה לעשות? ואל תפנו אותי לרופא שלי, כי אין לי כוונה כזו, אני יודעת מה הוא יגיד, ואין לי כוונה להמשיך לקחת את הכדורים.

היי דניאל איזה סוג אפקסור זה הרגיל או XR ?

זה היה ה- XR כשלקחתי 150 כשהורדתי במינון זה היה ברגיל זה משנה? הבנתי שזה אותו דבר...