יש לי מטפל נהדר

יש לי מטפל נהדר ולא הייתי מחליפה אותו בעד שום הון בעולם. הוא אחראי ואיכפתי ומשקיען ומוכשר ויש לו חוש הומור נהדר. ופה מתחילה הבעיה. רב הזמן, ההומור שליו פשוט גורם לי לצחוק-כי זה באמת הומור טוב. אבל לפעמים - כשהדברים שאני מעלה הם נורא נורא רציניים (בעיני) ואפילו גורליים (בעיני) הוא פשוט לא יכול להתאפק והוא זורק הערה מצחיקה - ואני לא יודעת עם לצחוק יחד אתו או לקחת את התיק וללכת . דברנו על זה. הוא יודע שזה פוגע בי. הוא באמת משתדל. הוא פשוט לא יכול להתאפק.ולאט לאט אני צוברת יותר ויותר כעס, כי זה לא משהו שאפשר להבהיר ואז הבעיה תפתר, הבעיה הובהרה לגמרי - זה פשוט נראה כמו מצב של "אין פתרון". אני יודעת שזה מצער אותו בכל פעם שאני נפגעת.אז גם קשה לכעוס עליו כי הוא כל כך "בסדר" וכאילו אין לו שליטה על זה. מה עושים? רחל

לרחל שלום, אכן שאלה קשה, ההומור חשוב וטוב להשתמש בו וטוב להיות אופטימיים, אבל אסור לפגוע במטופל וצריך לתת לו את מקומו ולא להכניס את אישיות המטפל. השאלה תמיד איפה הגבול? שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש