בעיני המתבונן

שלום ברצוני לשאול שאלה שעשויה להיראות קצת טיפשית אבל ברצוני לקבל עליה תשובה מפני שהיא מציקה לי זה זמן רב. פעמים רבות אומרים ש"יופי" זה "משהו" או "תכונה" בעיני המתבונן, זה זמן רב מציקה לי השאלה כיצד ולמה מפתח כל אדם יחס שונה כלפי "יופי", כלומר האם האדם מגבש את דעתו לגבי יופי בזמן התבגרותו ואם כן אילו גורמים עשויים להשפיע על דעתו? האם נולדים עם דעה זו כאשר היא "נמצאת בגנים שלנו"? נ.ב שאלה זו לא תקפה רק ליופי במובן של יופי חיצוני של בני אדם אלא גם ליופי סיפרותי וגם לגבי אמונה של האדם באלוהים ובכלל לכל דבר שאנו קוראים לו יפה. נ.נ.ב תשובותיך הקודמות עזרו לי מאוד ונתנו לי כיוון, תודה רבה תודה מראש DG

השאלה מאוד מעניית ויהיה מעניין לקרוא את תשובות המשתתפים פה. אני חושבת שאנו בהחלט נולדנו אם איזה שהוא תכונה אישית מולדת שמכוונת אותנו להעריץ יופי באשר הוא. אם תסתכל על תינוקות, אפילו מגיל קטן תראה כי הם נמשכים לחפצים יפים- כאלה שיותר מיוחדים ומושכים את העין . מחקרים הראו שתינוקות גם מחייכים ומגיבים יותר לאנשים עם חזות אסטית מאשר לפחות יפים מה שאומר שהתכונה הזו יתכן מאוד והיא מולדת. הבחירה נעשת לפעמים שבמודע ושלא במודע. אם תשים בפני אנשים מגש שלם עם עגבניות ותבקש מכל אחד לבחור עגבניה כמעט בטוח שכולם יבחרו את זה שנראת הכי פחות מצוקמת ומעוכה ולא משנה מה טיבה או צבעה, שוב פעם על פי מראה חיצוני בלבד. בקיצור, אנו בהחלט נוטים לבחון ולהעריך על פי מראה חיצנוי אם כי אני מאמינה שדפוסים חברתיים וחינוך מתמשך יכולים להביא למצב שבו נשקול עוד אופציות מעבר ל"קנקן" עצמו,...

אני מסכימה עם אריאל שיש תבניות מולדות של התייחסות ליופי. יחד עם זאת, ההתיחסות האנושית ליופי היא פעמים רבות מאד סובייקטיבית. נכון אמנם שיש דברים שהם יפים בעיני כולם/רובם. אך לעיתים, ההכרות המוקדמת עם מישהו ( או משהו), שמעורר בנו רגש חיובי, יכולה לציירו באופן חיובי, או יפה יותר... דוגמה שכיחה לכך, היא אדם שאנו מאד אוהבים ( ילד, אהוב וכו'...), ונתפס בעיננו כהכי יפה בעולם... זה מה שנקרא - "היופי הוא בעיני המתבונן"...