להידש וחברי הפורום אנא עיזרו!
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
היי, אז אני יודע שכבר כתבתי על הנושא הזה רבות, אבל הדבר לא נותן לי מנוחה. מאז שהיא התאבדה אני בוכה המון. אחת ליומיים בערך. אני מעוניין להפסיק עם זה ואין לי מושג איך. אני נורא סובל. וכאילו נניח שאני נמצא בסיטואציה חברתית מסויימת ואני רואה אנשים נהנים אז אני בתוכי כועס עליהם שכאילו איך הם יכולים להינות והיא מתה. אני מרגיש שאני לא רוצה להמשיך יותר. אני פוחד שלא ישארו לי כוחות. בינתיים הכל כרגיל במרכאות כפולות, אבל אני לא יודע עד מתי אני אוכל להמשיך עם זה? השיחות עוזרות לי באותו הרגע, אבל אני לא יכול לשכוח, לא יכול לעכל את העובדה שהיא איננה, היא היתה בשבילי הכל,הבנאדם שהכי אהבתי בעולם. אני לא יודע מה לעשות אנא עזרו לי לפני שאני אשקע עמוק. תודה
לאלמוג שלום, קראתי את דבריך ואני חושב עליך, בשלב הזה אני מעדיף וקורא לחברים נוספים לענות ואחר כך אגיב. תשמור על עצמך הידש
אלמוג...מה קרה? מה אתה מרגיש.
לאלמוג היקר, אתה צריך לדעת שהרגשות הקשים שאתה מרגיש הם טבעיים. עליך גם לדעת שתהליך האבל הוא ארוך ותכופות מייסר. ובו חוזר היגון שוב ושוב במחזוריות. ההלם קהות החושים והקושי להאמין ידהו, ויתחלפו במודעות עמוקה ולעטים נואשת לגודל האבדה, אשר כשלעצמה תתייצב בסופו של דבר במצב של החלמה ואיזון. כמו כן יש לעבד את האבל ולהשלימו, בטיפול פסיכולוגי. אלמוג, אני מקווה שתמצא את הדרך לעצמך. שבת שלום אוהבת מיכל מ .
לאלמוג שלום, הדברים שנכתבו נגעו לליבי, כפי שאתה מרגיש ומבין התהליך הוא ארוך ולא במקרה קבעו ביהדות תקופה של שנה שבסופה עולים לקבר... כאשר אדם מתאבד הדברים מורכבים עוד יותר. אתה מציין רגש חשוב שקשה מאוד להתמודד אתו-אתה מדבר על הכעס שלך, כעס על אחרים המתנהגים כרגיל, כנראה שגם קיים כעס על עצמך (שלא כתבת עליו) ולעתים יש כעס גם על הנפטרת כיוון שהיא גרמה צער לכולם.... רגשות שקשה מאוד להכיל ולהסתדר אתם. כל אלו כמובן נושאים חשובים בטיפול הפסיכולוגי. חשוב שתשמור על ארשת חיצונית של הכל בסדר, גם אם הלב בפנים בוכה, צריך לשמור על חיים רגילים בבית ובכל מקום, החיים נמשכים עם כל הכאב. תמשיך לשמור על עצמך, יש לך כוחות הידש
