חרדות והתמודדות
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום רב, בת 31. נמצאת בתהליך "חזרה לשגרה" לאחר תקופה קשה ( מס' חודשים ) של חרדות ודיכאון. כיום המצב יחסית טוב ויציב, גם מבחינת מצב הרוח, אף כי ישנם ימים שהסימפטומים מבצבצים להם לזמן מוגבל (תחושת חוסר יציבות, קשיי נשימה, עייפות וכאבי ראש ). עברתי כמעט כל שיטה טיפולית שרק אפשר : טיפול פסיכולוגי, תרופות ( לא הצלחתי להסתגל אליהן), דיקור, פורמולות צמחיות מהרפואה הסינית, פעילות גופנית ויוגה. האם יש סיכוי שהחרדות יעלמו לחלוטין, גם ללא שימוש בתרופות ? האם יש "פטנט" שעוד לא ניסיתי? האם עליי ללמוד לחיות עם המגבלה ? אני ממש לא רוצה לחזור לנסיונות בתרופות. גם כי המצב בד"כ טוב, גם כי נמאס לי מההתמודדות עם העניין ומהמגבלות הכרוכות בכך, וגם כי אני ובעלי מתכננים הריון בקרוב, ובאמת שאינני מעוניינת בלקיחת תרופות בזמן הריון ( לא יעזור שיסבירו לי שיש תרופות בטוחות בהריון ! ). בתודה מראש !
אני כל כך מבינה אותך ואין לך מושג עד כמה באמת באמת, פשוט בא לי לתת לך חיבוק גדול. מפני שגם אני סובלת מחרדות בעוצמות ענקיות כבר 10 שנים!! לצערי לא נראה לי שנוכל לצאת מזה ואל תכעסי עלי שאני אומרת זאת לצערי נצטרך ללמוד לחיות עם זה אבל אין לי בעיה להיות לך לכתף מתי שרק תרצי באמת מכל הלב! : ) גלית
חשוב שאת רוצה לטפל בבעיה וזה כבר צעד גדול מאוד בדרך להחלמה אך את צריכה להבין שזה תהליך ולא קורה בין רגע ולעיתים תהליך שצריך להשקיע בו כמו טיפול בשיחות. חרדה יכולה לחלוף כך וכך השאלה היא מה מידת הסבל שאת יכולה לסבול. לגבי הריון, רצוי להגיע להריון כשאת מאוזנת מבחינה נפשית ולכן אם את שוקלת הריון שווה אולי לנסות שוב טיפול תרופתי או אחר ולא לחכות שזה יחלוף מעצמו בהצלחה אריאל
לתוהה, האם משהו מהטיפולים אותם ניסית עזר אפילו במידה מועטת? האם הפורמולות הצמחיות הקלו? שרון
לגלית - צר לי לשמוע על הסבל הרב והמתמשך. אני מקווה שאת מטפלת בעצמך ושתרגישי טוב יותר. ביחס אלי - אני לא חושבת שהמצב ממש חמור. יחד עם זאת, פה ושם מופיעים סמפטומים מציקים, ואינני יודעת האם וכיצד אוכל להפטר מהם אחת ולתמיד... לשרון - לגבי יעילות הטיפולים - אז אלו בהחלט הקלו ( ומקלים) עלי. הטיפול הפסיכולוגי עזר לי מאד בשלב הראשון והמשברי וסייע לי לחזור לתפקוד מלא. היוגה והפעילות הגופנית בהחלט עוזרים להרגיע ומוסיפים אנרגיה כשאני עייפה. לגבי הטיפול הסיני ( דיקור, פורמולות) - קשה לומר עד כמה הוא מסייע , אך העובדה היא שבתקופה האחרונה אני מרגישה יחסית טוב יותר. לצערי, הניסיון שלי עם תרופות הוא מאד לא מוצלח. ניסיתי מס' סוגים, אך תופעות הלוואי היו ממש בלתי נסבלות ורק החמירו את המצב. כיוון שהסבל עם התרופות היה כה רב, כיוון שמצבי בתקופה האחרונה טוב יותר, וכיוון שממש איני רוצה להכנס להריון בזמן נטילת תרופות - ויתרתי על העניין בשלב זה. לאריאל - באופן תאורטי את צודקת. גם אני חושבת שעדיף להגיע מאוזנת להריון. יחד עם זאת, אני לא בטוחה שמצבי הנוכחי מחייב תרופות. מה גם שהסבל שעברתי בגללן גדול מהסבל הנוכחי מהסימפטומים של החרדה. אני רואה בתרופות מפלט אחרון בלבד, ורגע לפני כניסה להריון ממש לא מתחשק לי להכנס לזה שוב. שאלתי היתה, האם וכיצד ניתן להקל על הסימפטומים המציקים, גם אם לא מדובר במצב חריף ואקוטי... בכל אופן, תודה לכולם על ההתייחסות והתמיכה.
שלום התלבשת על תוהה אחרת? אם הכינוי מוצא חן בעיניך אחליף את שלי...