בנזודיאזפינים- לד"ר הידש

כל המומחים לגמילה מבנזו כשאחת מהם היא פרופ' אשטון מבריטניה ובעלת האתר http://benzo.org.uk טוענים שחייבים קודם כל לעבור לווליום ורק אח"כ לרדת במינון. ההמלצה להמיר את הבנזודיאזפין לווליום עפ"י הטבלה. כאשר 1 מ"ג של קסנקס או קלונקס שווה ל-20 מ"ג ווליום. ככל הידוע לי גם במשרד הבריאות בארץ עובדים פלוס מינוס בשיטה הזאת- הכוונה למעטים שמגיעים אליהם. לא מצאתי מקום שבו מממליצים על טיפול אנטי- פסיכוטי (תרוקטיל, נוזינן, אטומין, רידזין, זיפרקסה וכו') כחלק מתהליך הגמילה וההחלמה מהתמכרות לסמים מסוג בנזודיאזפינים. אבקש התייחסותך לשני הדברים (המעבר לווליום והשימוש בנוגדי פסיכוזה). ועכשיו לרוברטו- במחלקה לנפגעי סמים של משרד הבריאות בארץ מטפלים במכורים לכל סוגי הסמים כולל בנזודיאזפינים. 99% מהמכורים לבנזודיאזפינים לא מגיעים כי הם לא רוצים שתדבק בהם הסטיגמה של נרקומנים או בגלל שהם לא מעוניינים כלל להיגמל.

לאמנון ולכולם, הדברים שנכתבו נכונים. אני מבין את ההסתייגות של אנשים לפנות למרכזים המטפלים בסמים כי החברה שם שונה מהחברה של האנשים הסובלים מחרדות. אני רק אסביר את ההגיון במעבר לוואליום. המטרה היא לעבור לתרופה בעלת טווח פעולה ארוך במקום התרופה עם משך חיים קצר בגוף תרופה עם משך פעולה קצר, יוצאת מהגוף מהר ולכן יש הרבה סמני גמילה כי ההפסקה היא פתאומית יותר. כאשר עוברים לתרופה עם משך פעולה ארוך כמו וואליום, התרופה גם עוזבת את הגוף לאט יותר ולכן רמתה בדם יורדת לאט יותר ומופיעים פחות סמני גמילה. אני מקווה שההסבר ברור. תשובה דומה כתבתי גם לתופעות גמילה בסרוקסט ששם עוברים לפרוזק שמשך פעולתו ארוך יותר. לדעתי המטרה היא להוריד במינון לאט לאט, שום דבר אינו דחוף ואז גם אפשר להצליח. לעתים יש צורך גם בתמיכה פסיכולוגית כיוון שקיימת גם תלות פסיכולוגית בנוסף לתלות הפיזית. בהצלחה לכולם דר' גיורא הידש