מיואשת ומודאגת

אני מקווה שהאימרה מרחוק זה נראה יותר גרוע מתאימה אבל אני לא יודעת יותר איך להתנהג עם ביתי היקרה אני מקבלת שיחות טלפון כל דקה פנויה שלה שבהן היא מתלוננת שמשעממם לה אין לה חברים והיא לא יודעת מה לעשות כל העיצות שלי כמו עבודה התנדבותית ללכת לסרט לשחק במחשב ללכת למכון כושר נתקלות בהתנגדות והיא כל היום מרחמת על עצמה ואני במלכוד מאוד מודאגת גם ההצעות של המטפלים לא נראות לה ואני לא יודעת מה לעשות היא דוחה את האמירות שלי שהיא בדיכאון ושרק אין לה חשק לכלום התרופות האנטי פסיכוטיות מייצבות אומרים אבל את מה את מצב הרוח הקודר את האין אונות היכן הילדה שהיתה לי מה לעשות אולי יהיה מי שיתרגז עלי אבל ממרומי שנותי אני חושבת שזו קללת השפע ושוב תודה על התשובה

אמא רחוקה שלום כתבתי לך בתובתך למה שכתבת לי, את מוזמנת לקרוא שבת שלום? כן בטח

שלום, יתכן שקיים דיכאון, לעתים בהתחלה של פעילות יתר ישנן תלונות דומות. עם זאת השאלה היא מה המסר מאחורי ההודעות הללו והטלפונים התכופים. אולי הבת זקוקה, מחפשת את הקירבה אליך? אולי היא זקוקה לך? לא הכל כימיה, יתכן וקיים צורך אנושי אחר? ביי הידש

הלוואי וזה היה כך וחוץ מזה אני נוסעת בעוד שבועיים אליה נראה לי שזה נובע ממשהו אחר מפחד אולי מהבדידות הצפויה אני לא יודעת היא השתנתה אבל אני דואגת שהיא תעשה מעשה נואש למרות שהיא מבטיחה שהיא לא חושבת הכיוון ואנני מבינה למה המטפלים לא מתיחסים ברצינות לבעיה החדשה אולי אני לא מסבירה את עצמי טוב בכל אופן תודה על האנושיות