מה לעשות?

יש לי שאלה שבעיניי היא שאלה גורלית ממש. הייתי בטיפול במשך שנה . במשך הטיפול התאהבתי במטפל שלי. צריך לציין שהמטפל עודד מאוד התאהבות זו. בטיפול איבדנו גבולות. ( היה מגע ורמזים שונים ). לפני כמה חודשים נפלתי למשבר חריף בעקבות זה ועזבתי את הטיפול. עכשיו אני רוצה לחזור אליו. אני מתגעגעת אליו נורא, מתגעגעת למגע שלו. אבל מפחדת מאוד שאפול שוב למשבר. כיום אני התאוששתי מעט אך אני לא מאושרת ומדוכאת מאוד. לא סגרתי את הטיפול כמו שצריך. אני מפחדת שהמטפל כבר לא אוהב אותי. אני מרגישה אבודה . אני לא רוצה ללכת גם למטפל אחר. ולא אוכל לדבר על המטפל הקודם ( כדי לא לגרום לו נזק ). אני במילכוד. מה לעשות ???לחזור אליו??? אני יודעת שאם אחזור אז לא אוכל לומר לו כלום - כדי לא לאבד את האהבה שלו אלי וכדי שלא לאבד את היחס המיוחד שלו אלי. עזור לי.

שלום לך אני חושבת שאת צריכה לשאול את עצמך האם באמת התאהבת בו או במה שהוא מייצג. בתור מטופלת את נמצאת בעמדה\ מצב שבו המטפל גורם לך להרגיש בטוחה, מוגנת. הוא מגונך עלייך ולעיתים התחושה הזו של ביטחון מתערבבת בתחושות אחרות ולכן זה חובתו של המטפל להשים את הגבולות וליצור את ההפרדה הרצויה ואם הוא לא עושה זאת הרי שהוא מפר את כל הקודים האיתיים הטיפוליים והגבול בין טיפול לניצול הולך ומטשטש. אני חושבת שבשביל בריאותך הנפשית כדאי ואף רצוי שלא תחזרי אל אותו מטפל משום שטיפול שבנוי על קשר כזה אינו יכול להצליח ואת עלולה רק להיפגע אריאל

באמת שאלה קשה וגורלית בטיפול הנפשי יש תהליך שנקרא "טרנספרנס" או העברה, שבו המטופל רואה במטפל דמות אידיאלית (בדרך כלל פנטזיה על ההורה שהיית נורא רוצה שיהיה לך בילדותך). מסגרת הטיפול היא מאד אינטימית ומבוססת על אמון רב וקל מאד להתאהב במטפל. זה לא נדיר אבל בשום פנים ואופן אסור למטפל לתת להתאהבות הזו להתממש במגעים וכיו"ב (כמו שלא אמורים לממש אותה עם הורה). זה מאד מאד מסוכן למטופל וזוהי חריגה מכללי האתיקה וזה דבר שיכול לפגוע מאד במטופל ולהרוס את כל מערכת יחסי האמון והרבה יותר מזה. כנראה שהמטפל שלך גרם לך נזק בכך שהוא נגע בך. מבחינתך לא משנה כמה ואיך, הייתה לזה משמעות עמוקה בשבילך, והאחריות היא שלו. המטפל צריך לדעת מה הוא עושה ואיך זה משפיע עליך ואסור היה לו לגעת אפילו קצת, בטח שלא כמה פעמים, במיוחד כשהוא יודע איזו השפעה יש לכך עלייך, והוא יודע. את מנסה להגן עליו ולא לספר לאחרים כי את מאוהבת בו ואת לא רואה אותו באמת. אבל כנראה שאת חייבת לספר למישהו אחר על זה כמו שעשית כאן כי זה מאד מציק לך. את חייבת לשחרר את זה באיזה מקום. מסובך מאד. מאד מעניין גם אותי לשמוע תשובה מקצועית בנושא.

שלום לך! ברור לך ,שהמטפל שלך עבר את גבולות מטפל מטופלת. בתוך הטיפול יכולה תמיד להיות התאהבות אך היא לא תבוא לידי מימוש משום ,שזה לא לעניין וזה רק יכול לפגוע במטופל [בדיוק כמו במקרה שלך] עצתי לך היא להתנתק מהמטפל הזה בכול מחיר[את גם יכולה להגיש נגדו תלונה לגופים המתאים]ושנית תמשיכי בטיפול כמובן,אבל הפעם אצל פסיכולוגית,מניסיוני זה יעשה לך רק טוב.

שלום רב, אני מסכימה עם מה שנאמר כאן לפניי : בהחלט ייתכן כי מדובר כאן בתהליך שכיח של "העברה" כלפי המטפל, מה שיוצר תחושה של התאהבות מצד המטופלת. אני מסכימה גם, שתפקידו של המטפל לשים "גבולות" בינו לבין המטופלת, ולא לאפשר לקשר לגלוש למקום בלתי מקצועי ובלתי מוסרי. כמובן, שאם המטפל כשל בתפקידו זה, רצוי להמנע מהמשך הקשר הטיפולי איתו. יחד עם זאת, עלינו להיות זהירים במתן שיפוט ע"פ תאור קצר בלבד של המטופלת ברשת. איננו יודעים באמת את כל הרקע, את הסיבה לפנייה לטיפול, את איכות הטיפול ואת נסיבות הפסקתו. ייתכן ( וגם זו השערה בלבד ), שאנו הולכים בעצמנו שולל אחרי תחושותיה של המטופלת כלפי המטפל ובכך חורצים את דינו ואת דין הטיפול בינהם ... לפעמים דווקא שיחה על הנושא עצמו במסגרת הטיפול, יכולה לקדם אותו ובמקביל לקדם עניינים בעיתיים אחרים שהמטופל מביא איתו בהקשר למערכות יחסים אחרות בחייו. מה שאנחנו כן יודעים, זו העובדה שהמטופלת מרגישה שלא בנוח לפנות שוב לאותו מטפל וזו יכולה להיות סיבה מספקת שלא לחדש עימו את הקשר. יחד עם זאת, הסבל שאת מתארת יכול להצדיק פנייה לטיפול אחר, והצעתי לך, היא להעלות את הנושא במסגרת הטיפול החדש. ייתכן ששם יתבהרו לך הדברים אחרת, או שתוכלי לעבד מחדש את מה שעברת. מאחלת לך בהצלחה ושלא תהיי עוד "מיוסרת". תמר.

זה נכון שמצד אחד לא חורצים את גורל המטפל מכמה מילים ברשת ולא מהבנת כל התהליך אבל מצד שני המטופלת אינה צריכה לחוש אשמה בקשר לרגשותיה אלה, וכן צריכה לדבר עליהם עם מישהו מבחוץ בכדי להבין לעומק. למעשה כך אמרת. גם אם זו נגיד פרשנות של המטופלת, (וזה לא משנה כי זה מה שקרה מבחינתה) על המטפל היה להיות זהיר שבעתיים ולא לגעת בה בכלל בגלל התחושות שזה יוצר בה וזו טעות שלו. הטעות היתה מסוכנת לטיפול מבחינת המטופלת ולראייה הוא הופסק. גם המטפל וגם המטופל צריכים לחוש מוגנים, אך היות שלמטפל יש הרבה יותר הגנות, והמטופל נמצא במצב נטול הגנות בשלבים מסויימים - העין המפקחת עליו צריכה לעבוד שעות נוספות. עדיין לא נחרץ דינו של אף אחד אבל חייבים לבדוק את הנושא לעומק ולא להחליק