רגרסיה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
גם אני עברתי את הסיפור של התקף חרדה-פסיכיאטר-לוסטרל. הבעיה שלי היא שהתחלתי את הכדורים כשבוע לאחר התקף החרדה שקיבלתי.לקחתי את הכדורים במשך 3 חודשים וכל החרדות עברו,חזרתי לחיים,הכל היה מדהים וכו..אבל אז באה המכה הגדולה:לאחר שהרגשתי טוב במשך שלושת החודשים הם לקחתי לוסטרל,הפסיכיאטר אמר לי שאני יכולה כבר להפסיק איתם.קצת חששתי להפסיק כי לא רציתי בכלל לחשוב אפילו על אפשרות של התקף חרדה נוסף והסיוט שבעקבותיו.בכל זאת הפסקתי עם הכדורים בעצת הפסיכיאטר.השבוע הראשון לאחר ההפסקה היה המשך להרגשה הנהדרת וללא חרדות ופחדים.לאחר שבוע חזרתי מהעבודה ואז בדרך שוב עברתי התקף חרדה.קצת בעוצמה פחותה מההתקף הראשון שבעקבותיו הגעתי לבית חולים.בהתקף הזה הצלחתי בסופו של דבר לשלוט,עצרתי את הרכב וחזרתי במונית הביתה.ישר התקשרתי לפסיכיאטר והוא אמר לי להתחיל שוב עם הלוסטרל.הבעיה היא הייאוש והאכזבה שיש לי ששוב חזרתי אחורה .ממש רגרסיה.איך מתמודדים עם הרגשות שמלוות אותי-האם אי פעם אני אצליח לחיות ללא כדורים?האם אחיה חיים נורמאלים אבל ללא כדורים?עם העדורים הכל בסדר אבל כל החיים אצטרך לקחת אותם?אין לכם מושג איך ההרגשה ללכת צעד קדימה ואז ליפול שוב . אודה לתגובה
ללימור שלום, צר לי לשמוע את אכזבתך והעובדה שהחרדה חזרה, בדרך כלל אני נוהג להמשיך את הטיפול למשך זמן ארוך יותר כדי להקטין למינימום את הסכנה של חזרת החרדה כפי שקרה לך. ישנם קוראים אשר יגידו שכל מה שעברת אלו תופעות הפסקת הלוסטרל אבל נושא זה נמצא בויכוח רציני. תרגישי טוב ואז תתעודדי. לכל האפיזודה המיותרת הזו אין חשיבות לטווח ארוך. בעוד מספר חודשים של הרגשה טובה, לאט תוכלי להפסיק את הלוסטרל ולהרגיש טוב. ביי דר' גיורא הידש