האם לספר?

אני יוצאת עם בחור כחצי שנה ומנהלת אורח חיים תקין. אין לחברי כל דרך לדעת על עברי אם לא אספר לו. שאני נוטלת חצי כדור סרוקסט זה מס' שנים המקל על תופעות החרדה. כאשר אני נמצאת עם אימי איני סובלת כלל וכאשר אני עם אחרים (בדרגה פחותה מבני משפחה "היודעים" על ה"בעיה" אזי אני בסדר אלא אם כן נוסעים למרחק וכו' שאז או שאני נמנעת או נוסעת - ולאחרונה לא מוותרת לעצמי גם במחיר של אי נוחות. (פרט לנסיעה לחו"ל - אשר עם משפחתי הינה כיף לא נורמלי, אך לבד לא באה בחשבון :-( יחד עם זאת, אני יודעת בוודאות שכאשר בן הזוג שותף אמיתי - או לפחות "יודע", אזי החרדה אינה מגיעה כי הפחד של להסתיר ולהתמודד לבד אינו קיים. למרות הכל, אני מתלבטת אם לספר לו שכן הוא אדם ריאלי מאד ואני מפחדת שהוא לכוד בסטיגמות אודות "מחלות נפש" (שאגב, חרדה אינה בקטגוריה זו). בברכה,

אני מאמינה שיחסים שמושתתים על סודות סופם להיתפורר. אם בן זוגך אוהב אותך ומכיר אותך היטב הוא יקבל אותך גם עם המגבלה הזו. רבים האנשים הסובלים מחרדה ונראה כי זה מאוד "פופולרי" בימנו ובעיקר לאור אורך החיים שאנו חיים. יתכן שתופתעי מתגובתו ואלוי אף את תגלי צדדים חדשים באישיותו. אם את שואלת אותי לא שווה להתסיר את זה כי בסופו של דבר זה במילא יתגלה ואם החשיפה תבוא מצידך אז גם תראי לו שאת בוטחת בו מספיק בכדי לספר לו ויתכן שהוא יעריך זאת מאוד בהצלחה אריאל

תביא לו את זה לאט לאט