מבקשת חוות דעת
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לד"ר הידש שלום רב, אני בת 45, סובלת מדיכאון, האמת שבשנים האחרונות סבלתי מדיכאונות (לא קשים) עם עליות וירידות, מעולם לא פניתי לרופא, אך בשנה האחרונה הדיכאון שלי החמיר עקב תקופה לא קלה שאני עוברת, ופניתי לרופא אני כעת מטופלת בתרופה שנקראת ציפרמיל, אני רק בתחילת הטיפול ממש בשבוע הראשון והרופא אמר לי שרק לאחר שבועיים שלוש אני יתחיל להרגיש שיפור במצבי. הדיכאון גורם לי לירידה בתפקוד היום יומי, מאחר ואני אם לילדים ובעלת משפחה הזקוקה לי אני מרגישה נורא עם זה, אני מרגישה שאני מאוד רוצה לעשות דברים הרצון עז אני קמה בבוקר ומתכננת לעשות דברים, אך כזה מגיע לשלב הביצוע אני מרגישה כאילו ידיי ורגליי כבולות באזיקים כבדים כאילו מישהוא מושך אותי ועוצר אותי מאחור כאילו יש לפני חומה שקשה לי לפרוץ, התפקוד שלי ירד לחצי אני מתעייפת מהר לוקחת כל דבר קשה וזה פשוט אוכל אותי מבפנים, גם כשאני מתחילה לעשות משהוא בתוך הבית אני מרגישה שאני רוצה לסיים אותו מהר, כל הזמן אני חושבת על לנוח, כלום לא מעניין אותי כלום לא מושך אותי, לפעמים אני מרגישה שאני חייה בתוך בועה וכל העולם עובר ליידי ואני לא פה מן אפטיות הרופא שמטפל בי אמר לי שזה מצב זמני ושאני יכולה לצאת מיזה. הייתי רוצה לשמוע מה אתה חושב ? המצב הזה לא טוב לי ולא טוב כלפי בני משפחתי אני ממש סובלת מזה, זה מן חוסר אונים כזה רוצה להשתנות ומהר. תודה
הי פרח התחושות שתארת של אפטיות, עייפות, חוסר חשק, עצבנות וכו' הם סימפטומיים קלאסים של הדיכאון. את בתחילת הטיפול ולצערנו לוקח זמן לתרופה להשפיע לכן אל תתייאשי. אני מאמינה שעם הזמן זה ישתפר בהצלחה אריאל
לפרח שלום, המצב שאת מתארת דומה לנסיעה במכונית עם רגל אחת על הגז והרגל השניה לוחצת כל הזמן על הבלמים..... את הצעד החשוב ביותר כבר עשית, פנית לטיפול והתחלת בטיפול בבעיה. אין שום סיבה שבעולם שתסבלי כך ולא תוכלי להנות מהחיים ולנצל את הפוטנציאל שנמצא בתוכך. טוב שהתחלת בטיפול ושיהיה בהצלחה. אפשר להמשיך בטיפול התרופתי ואפשר להוסיף שיחות, אבל העיקר שהתחלת לשפר את מצבך. בהצלחה ורק טוב דר' גיורא הידש
