למה מחקו את הודעתי??

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

06/01/2004 | 23:16 | מאת: אמא של......

על עוול שנגרם לבני.......וגם היתה לי תגובה אחת? בשנת 96 חלה בני בסכיזופרניה . רופא פסיכיאטרי של קופת חולים איבחן וקבע שעליו ליטול הלידול. במשך השנה של נטילת התרופה, ירד בני במשקלו כעשרה קילו קיבל פיסורה בגלל עצירויות , רעד בידיו, טשטוש בראיה וישן בממוצע כעשרים שעות ליממה. כל פניותיי אל הרופא המטפל להחליף כדורים , עלו בתוהו... פניה אל הרופא הממונה על הרופא המטפל, עלו בתוהו וגם בעלבונות שאני, אינני פסיכיאטרית ואין לי מושג מה הטיפול הנאות. הרופא המטפל טען שאין לי מזל, ואני חייבת לקבל את העובדה שבני חולה במחלה קשה. עצם האמירה היתה בוטה ומעליבה. "חוסר מזל"? למה בכלל להעלות נקודה שאינה רלוונטית למחלת בני? לאחר פניה אל רופא פרטי ,שקבע דיאגנוזה שגויה (לצערנו הרב, למרות היותו מומחה במחלת הסכיזופרניה וגם מנהל מחלקה בבית חולים מסוים,) הבן קיבל תרופה (ליתיום לטיפול במאניה דיפרסיה שלא היתה לו) התרופה הזיקה והרופא דרש להפסיק מיד לקחתה. כשחזרנו אל המרפאה ברב יאושנו , לא הסכים הרופא המטפל בקופת חולים לטפל בבן וגם לא הרופא הממונה עליו............ עונש, הגיע לנו עונש ,כי העזנו ללכת לרופא פרטי אחרי שנה של טיפול כושל בקופת חולים. הבן אושפז בשנת 2000 בכפיה בבית חולים. רק שם בעזרת רופא נבון נמצאה התרופה ההולמת והיא אינה הלידול..................וארטן........ אלא ריספרדל.......(.שמהר מאד הפך למינון נמוך ביותר , - 2 מ"ג, ) תרופה זו הצילה את שפיותו מיידית...........והיום , שלוש שנים אחרי האשפוז הוא לומד באוניברסיטה...... הבן במעקב מדי חודש ובעיקר........... על מנת לקבל מרשם לתרופה ולא יותר.... הרופא הנוכחי, מתחשב מאד מאד מאד, בדעתי.....מאחר והוא סבור שהסנסורים שלי הם הקובעים והם האוקבייטיבים ביותר בהיכרותי את בני יותר טוב מכל אדם וגורם חיצוני. למה התעקשו הרופאים הגאוותנים לא להחליף לו את התרופה? האם לא עומדת לנגד עיניהם טובת החולה? האם רק עיקשותם להיות צודקים היא הקובעת???????? תשובתך דוקטור נכבד!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!

06/01/2004 | 23:17 | מאת: אמא של...

סליחה.......לא הבחנתי שהוא מופיע..... מתנצלת.......

07/01/2004 | 00:40 | מאת:

שלום, אני שמח שמצאת את הודעתך, בהחלט איני רוצה להוסיף לכאב שלך. כמובן שאין לי תשובות על מה שקרה. לצערי דברים כאלו קורים וקורים גם ברפואה הגופנית, לא רק ברפואת הנפש. איני מנסה להצדיק את מה שנעשה מפני שאין לכך הצדקה, וצרת רבים אינה נחמה במקרים כאלו. עם זאת אשמח לקבל תגובות של קוראים ואני חושב שיהיו תגובות עם תאורים דומים. שיהיה רק טוב ותשמרי על עצמכם דר' גיורא הידש