האם זו חרדה חברתית?

שלום יש לי חבר כמעט שנה. הוא מקסים והכל מושלם , הוא אוהב אותי מאד והקשר מאד רציני. יש לנו בעיה אחת והיא מאד חמורה - הוא לא מוכן בשום אופן לפגוש אף אחד מהמשפחה שלי. הוא סובל מזה מאד, אנחנו רבים על זה כל הזמן. הוא טוען שהוא לא יכול להסביר את זה , אבל הוא פשוט לא מסוגל. זה התחיל בזה שהוא לא כל-כך רצה לבוא, והוא טוען שעכשיו זה נהיה בלתי אפשרי. עלי לציין שהמשפחה שלי מאד פתוחה ומקבלת, ולמרות כל הזמן שעבר הם ממשיכים להזמין אותו ולא כועסים. הוא טוען שכל פעם שהם מזמינים אותו וכל פעם שאני מעלה את זה זה רק מחמיר את המצב אצלו. כל פעם הוא מבטיח שבפעם הבאה הוא יבוא, וכשמגיעה ההזדמנות הוא לא בא. מדובר לא רק על הוריי אלא גם על האחים שלי שיותר קרובים לגילנו וזה ממש נראה לי חולני. אנחנו בני 25 . עם חברים שלי אין לו בעיה, למרות שהוא לא מהאנשים שאוהבים חברה גדולה הוא לא ביישן ופגש את כל חבריי כבר יותר מפעם אחת. האם מדובר בחרדה חברתית? האם זה משהו אחר ? מה ניתן לעשות? הבעיה הזאת מאיימת לפרק את הקשר המקסים הזה, אני משתגעת ולא יודעת מה לעשות!!! אני מנסה לשכנע את עצמי שזה לא חשוב, אבל זה מטריף אותי!!!! אודה על עצה מהד"ר ומכולם!!!!!!

מ' שלום, יכולות להיות סיבות רבות להמנעות הזו של חברך. ייתכן שמדובר בחרדה מסוג מסויים, המתמקדת במפגש המשפחתי. ייתכן כי הדבר קשור לחשש כלשהו מהתפתחות מערכת היחסים ועוד ועוד... בוודאי שלא נוכל לפצח את "החידה" במסגרת זו וללא השתתפותו של החבר בדיון... מה שחשוב, לדעתי, הוא העובדה שהדבר מציק לך מאד ומפריע לזרימה במערכת היחסים שלכם. לאחר שנה של חברות סביר להניח, כי ללא שינוי - הדבר ימשיך להעיב על יחסיכם גם בעתיד, ולכן - מחייב טיפול כלשהו. הייתי מציעה לך, בשלב ראשון, לפתוח שוב את הנושא לשיחה רצינית ( לא ריב! ). לבדוק עם חברך כיצד הוא רואה את מערכת היחסים בינכם והאם הוא מעוניין בהתפתחות הקשר.. משם - להבהיר לו כי מבחינתך, התקדמות מערכת היחסים קשורה גם בקשר עם יתר בני המשפחה. אם הוא מרגיש "תקוע" בעניין, ולא יודע כיצד להתמודד איתו - אפשר להציע לו בעדינות לפנות לייעוץ ( אפשר גם יעוץ זוגי ). על כל פנים, חשוב שחברך יבין כי מדובר בנושא חשוב מאד מבחינתך, והוא חייב להראות נכונות לשינוי, אחרת הקשר ישאר תקוע וסביר שאף "יתפוצץ" בשלב כלשהו. מקווה שהדברים יסתדרו על הצד הטוב ביותר עבורך ! יעלה.

יעלה, תודה על תגובתך. אני וחברי מאד קרובים וגלויים ודיברנו על הנושא בכל דרך אפשרית, כולל על כך שילך לטיפול. כך ש"לדבר איתו בעדינות" זה חסר תועלת. אבל תודה!

קודם כל אם הבעיה מפריע לך אז היא חשובה! ומשמעותית ואת לא צריכה להרגיש רגשות אשמה שזה מפריע לך. אני מניחה שלא קרה שום תקל בינו לבין משפחתך וזו לא הבעיה לכן יתכן שבאמת מדובר בחרדה חברתית או במחסומים מסוימים שיש לו. האם ניסת לדבר איתו על הנושא ולברר מה בדיוק מפריע לו? אולי כדאי לעשות זאת ולהבהיר לו שהנושא אומנם מציק לך אך את רוצה לשמוע את הצד שלו מבלי לשפוט ולראות איפה את יכולה לעזור לו. בהצלחה אריאל

שלום, יכולים להיות שני כיוונים עיקריים. ראשית יתכן שהוא לא רוצה לפגוש את משפחתך כיוון שיש לו מחשבה שזה לא רצוי בשלב הנוכחי של הקשר, יתכן שאינו רוצה להתחייב וכך הלאה. האפשרות השניה היא כמובן נפשית, איני חושב שמדובר בחרדה חברתית כיוון שאין חרדה בחברה כפי שכתבת. אבל כנראה שהבסיס הוא בכל זאת חרדה. אני מצטרף לדברים שנאמרו קודם בכיוון של מה אפשר לעשות.. בהצלחה דר' גיורא הידש