הלכאה עצמית

ד"ר הידש שלום! אני בת 30 אמנית יוצרת ,די מצליחה ונשואה באושר. עד כאן הכל נראה טוב אך מתחת פני השטח.... מאז גיל ההתבגרות אני חשופה למצבי רוח מאוד קיצוניים עד סבל עמוק ושינויים מהירים בהם ועד שהכרתי את בעלי אף היו לי מחשבות אובדניות. אני למודת טיפולים פסיכולוגיים ואכן מודעת לכך שאני אדם מאוד מורכב ומלא בעיות פסיכולוגיות ותמיד חשבתי שעל ידי עבודה עצמית אצליח לשפר את איכות חיי ואת ההלכאה העצמית הבלתי פוסקת שלי (את לא מספיק טובה, לא עשית את זה, לא הצלחת בזה...) לפני כחודש הפסקתי את הטיפול הפסיכולוגי האחרון שכל פעם עוזר למשהו אך לא ממש משפר את החיים ומאז אני ממש בדיכאון הפסקתי עבודות ואני די מיואשת כי אין לי כוח לעוד טיפול פסיכולוגי אני עייפה מהז'אנר . השאלה שלי- האם תרופות יכולות לעזור לי? האם אדם הסובל מבעיית ערך עצמי נמוך ,אני חלש ושנאה עצמית יכול למצוא הקלה בתרופות או שבכלל לא כדאי לי לנסות? תודה רבה

הוי, כמה מוכר לי נושא ההלקאה העצמית וחוסר הפירגון לעצמך- אני כל כך מבינה אותך. חשוב שתגיעי לאיבחון טוב אצל פסיכאטר והוא יוכל לתת לך את התשובה באם את צריכה טיפול תרופתי או לא. אל תאמרי נואש, אני מקווה שתמצאי את הדרך אריאל

לאריאל היקרה כרגיל טוב לראות אותך כאן, וכרגיל צריך לשאול אותך לשלומך, אני יודע שיש מי שדואג לך, אבל גם אני רוצה לדעת מה שלומך? ביי הידש

התפלאתי לקרא שאחרי תקופות ארוכות של טיפולים פסיכולוגיים , אף מטפל לא הציע לך טיפול תרופתי במקביל לטיפול הפסיכולוגי. הדעה המקובלת היום היא שהשילוב הזה יעיל ותורם לשיפור במצב המטופל.

ליסמין שלום, אם אסתכן ואכתוב על אישיותך אוכל לומר שמדובר במצפון מפותח אשר מקשה על חיי היומיום וגם בתחומים נוספים. המצפון או "האני העליון" קשור להתפתחות של דיכאון (הלקאה, הענשה עצמית), ופעמים רבות הוא די עמיד לטיפולים פסיכולוגיים... אלו כללים די ידועים. טיפול תרופתי בהחלט יכול לשפר את מצב רוחך ולעזור בביטחון העצמי. טיפלתי במספר יוצרים בתחומים שונים ובדרך כלל היה שיפור גם ביכולת היצירה והעבודה היצירתית, במיוחד במצבים של "תקיעות". בהצלחה דר' גיורא הידש

תודה רבה לכל המשיבים. אחד הסיבות שעד היום לא הוצעו לי תרופות (עם כי נושא זה עלה) היא שהשינויים אצלי מאוד מהירים ומתעתעים וכך גם המשחק בין תקווה ליאוש, למשל עכשיו אני מרגישה מצויין(בערב זה יכול להשתנות). בדרך כלל אדם צריך להעיד על עצמו שהוא סובל במשך תקופה מסוימת כדי לקחת תרופות ואני אכן סובלת אך בצורה מאוד קשה להגדרה אם עליות וירידות מעין "מניה דיפרסיה" קצרה. חוץ מזה אני מאוד חוששת מתופעות הלוואי של תרופות ומהמשמעות של לקיחתן לגבי(לא הצלחתי "להשתפר" לבד וויתרתי לעצמי) וכל פעם שאני מרגישה טוב אני כלל לא מבינה איך אני חושבת לקחת תרופות אך לאחר כמה שעות או מספר ימים שוב נופלת-זה מתיש. זה הלופ שלי... תודה לכולם, נעים לראות את החום השורר בפורום.

שלום יסמין, אני יודעת בדיוק על מה את מדברת. אנא ממך - נסי לממש את אופצית הטיפול התרופתי וחייך ישתנו.