התיעצות דחוף
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום סבלתי מהפרעת אכילה בולמיה שנמשכה שלוש שנים התאמצתי מאוד לצאת מזה יש לציין לבדי לאחר מכן הכרתי את חבר שלי וזה עודד אותי להפסיק כבר 5 חודשים אני לא מקיאה בשך חודשים אלו התחלתי טיפול פסיכולוגי הבעיה שאני מדוכאת רוב הזמן יש בעיות בשינה מצבי רוח יאוש תסכול שמופנה לבן זוגי החים נהפכו לבלתי נסבלים עד לאחרונה עבדתי כרע אני מנסה בכל מיני עבודות ללא הצלחה בתקופת ההקאות עבדתי לפי זכרוני הדכאון היה גם בגיל ההתבגרות המטפלת יעצה לי ללכת לדבר עים פסיכאטר ולשאול לדעתו אני מתלבטת לא יודעת מה לעשות מפחדת אים זה גנטי אחי היה מטופל פסיכאטי כמה שנים ומצבו לא השתפר עד שעבר לטיפול בחשמל מה לעשות? אני מרגישה שאני צרכיה תמיכה ואין לי ממי תודה
למירי שלום, כל הכבוד שהצלחת להלחם בבולמיה ולצאת מזה!! גם דיכאון הוא בעיה וצריך לטפל בה. כיום יש לנו טיפולים רבים נוגדי דיכאון אשר אינם ממכרים ומועילים. הייתי ממהר ומגיע לאבחון אצל פסיכיאטר, במיוחד כאשר את מציינת שיש דיכאון במשפחה. אז בשביל מה לחכות? יכול להיות יותר טוב! בהצלחה דר' גיורא הידש
