ענה תעזור לי תיקרא את זה בכובד ראש

ענה מימך תעזור לי אני לא יודעת מה לעשות עם המצב הזה כבר. סיפור חיי:אני ילדה בת 24 בגיל 12 הורהי יתגרשו קבלתי את זה קשה, הורי ערבו אותי בגירושים הזבתי את אמא אלכתי לאבא, אבא לא יתיחס אלי ולא דאג לי הוא הייה עשוק בשתייה ובסמים שלו, אני התחלתי לצרוך אלכוהל בתדירות של בקבוק ביום יסתובבתי ברחובות לא דיברתי עם אמא אבא עשה מה שעשה לי (תבין לבד),בתוך העולם הזה של הסמיים הקרתי אנשים מעולם התחתון עזבתי את אבא ואלכתי לפנימיה בפנימיה אתחלתי לעשן גראס, אחכך צרכתי דברים יותר קשים זה:אקסטזי,ואחרכך אתחלתי להסניף,יתמכרתי לזה עד שיום אחד המישטרה תפסה אותי ישבתי במעצר לילה אחד,והחליטו לכחת אותי לגמילה,אבל ביגלל שלא הייה מקום ההיתי צריכה לבוא לאמא ולשבת במעצר בית ושהעוסית של אמא תטפל בזה,אבל הם עשו טעות לגביי במקום להכניס אותי לגמילה הם הכניסו אותי למשפחה אומנת ושם סבלתי העימתי שאני רוצה ליתבאד הכניסו אותי לבית חולים פסיכיטאר השפזו אותי בקפיה ההיתי שם 4 חודשים במחלקה הסגורה,במהלך שההיתי שם שקרתי להם ואמרתי שאני לא רוצה למות ושאני רוצה ללכת לאמא הם יסכימו באתי לאמא התחלתי לעבוד הפסקתי עם השתויות אבל נפלתי שוב פעם שתיתי וניכנסתי לעצמי ניסכרתי "באבא" ובמה שהוא עשה לי ובמה שעברתי בגיל ההיתבגרות עם זה יתעללות מינית ומכות מאנשים מעולם התחתון, יום אחד לא הייה לי כוח לכלום ראיתי רק שחור בעניים חשבתי שכול העולם מיתמותת עלי עליתי לגג של בניין 5 קומות קפצתי וריסקתי את הגב התחתון את הרגלים ואת הידים, עשו לי סידרה של ניתוחים ואז שלכו אותי לשיקום לנשאות שוב ללכת השיקום הצליח היום אני אולכת על הרגלים,וכול מה שעברתי אף פעם לא דיברתי ועד היום אני ממשיכה להפנים את זה. השאלות:1) למה היום בלילה באים אלי כול מינה דמויות מפחידות וזה מפחיד אותי גם קורה שאני חולמת על הנפילה וכמה וצעקת מירוב כאב מהעוצמה של הנפילה ,(ביום של הנפילה לא הרגשתי כלום). 2)למה אני כול הזמן בפחד כאילו מישהוא רודף אחרי? (יש לי רידות פנימיות לא רואים את זה כלפי חוץ) 3)למה כול הזמן יש לי תקופות שאני בדיקאון ויש תקופות שאני פורחת(אבל גם בתקופות של הפריחה מיבפנים זה רק יש לי עדין את ההרגשה של למה ה' לא לכך אותי כול הזמן יש את ההרגשה הזאות למה כשאני צוחקת אני לא צוחקת מבפנים אני מזיפת את הצחוק כדי שאף אחד לא ירגיש מה יש לי). 4)למה אני מפחדת מהחושך והשקט העם זה יעבור לי יש לי גם רגעים שאני לא זוכרת כלום פשות כלום למה זה? 5)עד היום נתנו לי כדור ושום כדור לא עזר לי למה הכדורים לא עוזרים לי?למה לא מוצאים לי את הטיפול המאתים עם תדעה תומר לי בבקשה? 6)היום אני בטיפול פסיכולוגית פעם בשבוע אבל אני לא מדברת עמה אני מפחדת אני לא יודעת למה אני מגיעה לשיחות אני רוצה לספר אך לא יכולה משהוא הוצר אותי מה זה?(היא מדברתי איתי דרך הציורים שלי אני מצירת כול השבוע ולפגישה אני מביא לה)זה ניקרה טיפול? ענה מימך תעזור לי נמעס עלי כול המצב הזה בבקשה בבקשה בתודה מראש

שלום לךהסיוטים באים לך בגלל שאת לא מדברת על מה שעברת על הנפילה על התהליך שעברת ובכלל על התקופה שהיית בבאר החשוכה את לא צוחקת את יודעת למה כי את מלאה בביוב בפנים והכל שחור וכדי לצחוק את צריכה להכניס לך אור בפנים לגביי אלוהים למה הוא לקח אותך אז אני רוצה להגיד לך זה בגלל שהוא יודע שאת בנאדם חזק שיכול לעמוד בזיפת הזה, לדעתי אם את מתקשרת עם הפסיכולוגית דרך ציורים זה גם סוג של טיפול זה ייקח זמן עד שתבני מערכת אמון בה כי אל תישכחי שהעבר של רצוף טראומות ופגיעות נפשיות מהאנשים שאמורים להגן עלייך אל תחפשי את הסמים כי זו לא הדרך תאמיני לי שלא יש דרכים אחרות להתגבר על כל הסבל והזיפת והחרא שבפנים מצאת לך אחת והיא הציור לכי עליה ותוסיפי לה עוד דברים זה ירגיע אותך לגביי הכדורים אין כדורי קסם הם עוזרים עם הזמן אבל הכי חשוב זה שתתחילי לבנות את עצמך קודם תטפלי בילדה הקטנה שנפגעה כל כך אחר כך בנערה וכשתגיעי ליום שבו תסלחי ותשלימי עם מה שקרה לך את תרגישי בנאדם חזק עצתי לך היא תתרחקי ממי שגורם לך להרגיש בדאון ותחפשי את אלה שאת יכולה לשאוב מהם כוחות. אז המון בהצלחה ואני מחזיקה לך אצבעות ומתפללת בשבילך שתמצאי את הדרך שתהיה מלאה אור שכל הזמן תצחקי מאושר ושימחה ושיהיה לך את הזכות הנפלאה להיות אמא שונה ממה שהייתה לך.

אמון אמון תודה לך אני יכך לצומת ליבי את דבריך

הדר יקרה קראתי את סיפורך הקשה ונורא התרגשתי ועייני דומעות. את שואלת שאלות קשות ואולי התשובות להן יותר קשות. עברת בחייך סדרת גיהנום והתנסת בדברים שאנו לא מאחלים לשונאנו ולכן אין פלא שנפשך כה פצועה וחבולה. אבל, עם הקושי את שרדת ועשית זאת בגבורה. לא ויתרת והמשכת להלחם נגד הזרם וההצלחה שלך היא בהיותך פה איתנו וברצון שלך להבין מה קורה לך ומה אפשר לעשות כדי להמשיך האלה. אין לי תשובות פשוטות לתת לך ואני לא חושבת שיש כאלה. הפחד שלך מרדיפה ואי היכולת שלך לדבר עם הפסיכולוגית שלך נובע כנראה מהקושי שלך לבטוח בזרים וזה מובן לאור מה שעברת. אני מקווה שעם הזמן את תפתחי לאט לאט ותוכלי לספר למטפלת דברים שתרצי לספר. תני לעצמך זמן ואל תלחצי על עצמך. זה יקרה מתי שזה יקרה. לגבי הכדורים, אני לא יודעת מה את לוקחת אך היום יש קשת רחבה של כדורים אנטי דכאוניים ואם אחד לא עוזר תמיד אפשר להחליף כך שאל תיאשי. הדר,לאחר נסיון ההתאבדות שלך את קיבלת את חייך במתנה. כולי תקווה שהם ישאו אופי אחר עכשו. שתמצאי קצת נחמה ותדעי להמשיך הלאה. הרצון שלך לא להרים ידיים ולומר נואש הוא סמל שמרי על עצמך ואת תמיד מוזמנת לכתוב אריאל

תודה לך אני יכך לצומת ליבי את מילותיך והשתדל לעזור עוד אומץ למה כבר אין לי אני חיי בתקווה שההיה בסדר אבל כבר 10 שניים אני מחקה,הנסה לסבול עוד, לא יודעת מאיפו עזרתי את העומץ לשבת ליד המחשב לכתוב לכם אין לי מוסג תודה תודה תודה

קראתי את סיפורך הקשה ונורא התרגשתי ועייני דומעות. את שואלת שאלות קשות ואולי התשובות להן יותר קשות. עברת בחייך סדרת גיהנום והתנסת בדברים שאנו לא מאחלים לשונאנו ולכן אין פלא שנפשך כה פצועה וחבולה. אבל, עם הקושי את שרדת ועשית זאת בגבורה. לא ויתרת והמשכת להלחם נגד הזרם וההצלחה שלך היא בהיותך פה איתנו וברצון שלך להבין מה קורה לך ומה אפשר לעשות כדי להמשיך האלה. אין לי תשובות פשוטות לתת לך ואני לא חושבת שיש כאלה. הפחד שלך מרדיפה ואי היכולת שלך לדבר עם הפסיכולוגית שלך נובע כנראה מהקושי שלך לבטוח בזרים וזה מובן לאור מה שעברת. אני מקווה שעם הזמן את תפתחי לאט לאט ותוכלי לספר למטפלת דברים שתרצי לספר. תני לעצמך זמן ואל תלחצי על עצמך. זה יקרה מתי שזה יקרה. לגבי הכדורים, אני לא יודעת מה את לוקחת אך היום יש קשת רחבה של כדורים אנטי דכאוניים ואם אחד לא עוזר תמיד אפשר להחליף כך שאל תיאשי. הדר,לאחר נסיון ההתאבדות שלך את קיבלת את חייך במתנה. כולי תקווה שהם ישאו אופי אחר עכשו. שתמצאי קצת נחמה ותדעי להמשיך הלאה. הרצון שלך לא להרים ידיים ולומר נואש הוא סמל שמרי על עצמך ואת תמיד מוזמנת לכתוב אריאל

ריאל יש בילבול ביני לבין זו שכתבתי לה תשובה לגביי סיפורה הקשה אני רק התיעצתי לגביי אומגה לייף האם הוא יכול לסייע במקרים של חרדה