שאלה

היי, זאת אני ששונאת לצאת מהשיגרה.. טסתי לחו"ל (לבד) בלי כדורי הרגעה ומאוד מאוד נהנתי.משום מה גם החרדה התחשבה בי ועזבה אותי בחו"ל. השאלה היא למה לפני שקורה משהו אני יכולה לחטוף התקפי חרדה כל הזמן אבל כשבסוף הוא מגיע אני מצליחה להתמודד יפה??לפני הטיול היה לי שבוע סיוטי וכשהגיע הטיול כלכך נהנתי. אני כנראה פשוט אוהבת לסבול ולענות את עצמי.נראה לי שכל הבעיה שלי(התקפי החרדה) נובעים מכיוון שאני טיפוס פסימי מטבעי ולכן אני תמיד מציירת תמונה שחורה לפני שמשהו חדש קורה.בגלל זה אני אוהבת שיגרה. מה דעתך??

יש מושג שנקרא חרדת הציפייה או חרדה מפני החרדה. הכוונה היא לחרדה לפני שמשהו קורה, כלומר המחשבות על מה יהיה כשאצטרך לטוס ולהיות בחו"ל לבד מביאות לתופעות חרדה עוד לפני שבכלל קרה משהו. וכאשר קורה המשהוא שאת כל כך חרדה מפניו , אז הכל עובר בשלום ללא חרדה. במילים אחרות , מה שקורה לך זה חרדה מפני החרדה וכנראה שזה בעוצמות נמוכות . מה שנותר לאחל לך זה שהכל ייעלם לגמרי.

בת 27 יקרה, כל הכבוד על התעוזה ועל שלא וויתרת לעצמך, למרות החשש. ניסיון מוצלח, ועוד ניסיון מוצלח ועוד... בסוף החרדה תפחת ואולי אפילו תעלם... זוהי אחת הטכניקות בשיטת הטיפול ההתנהגותי - לחשוף את עצמך שוב ושוב למצב מעורר חרדה, לגלות "שהשד לא כל כך נורא" , וע"י כך להמשיך ולחזק את עצמך. המשיכי כך! תמר.

מחיאות כפיים סוערות לבת ה- 27 !!! אני זוכרת את השאלה שלך, ואת החששות שלך מפני הנסיעה, ואני מקווה שאת גאה בעצמך על ההתמודדות הנפלאה שלך עם המצב הזה. היית אמיצה ולא ויתרת, ומגיע לך כל הכבוד על זה. אני מצטרפת למה שנכתב לפניי, שהעובדה שאת לא מוותרת לעצמך וממשיכה לבצע את הדברים שמפחידים אותך - זה בעיניי הטיפול הכי טוב כי בסופו של דבר את תשימי לב שפעם אחר פעם את מבצעת את הדברים בהצלחה, ושום דבר רע לא קורה ואת אפילו נהנית - ואז יגיע יום שפתאום תגלי להפתעתך שהדברים שפחדת מהם פעם הולכים ונהיים הרבה פחות מפחידים, עד ש(בתקווה) הם כבר לא יהוו עבורך שום איום. בהצלחה רבה אבישג