לד"ר הידש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
הייתי רוצה לכתוב שהכל משתפר, שיש מגמה חיובית של עליה אבל לצערי לא. עד שנדמה שאני מתקדמת צעד אחד אני חוזרת כמה אחורה. בימים האחרונים שוב אני מרגישה צורך בלתי מוסבר לנשום עמוק כל הזמן, ואני מתכוונת ממש כל דקה מהיום. זה גוזל ממני אנרגיות וחיות וכבר אין לי כוח, אני שבר כלי. אבדתי את האמונה שזה יעבור ( כבר למעלה מחודש , יום יום, דקה דקה) ואין לי מנוח. אני מתפקדת אבל על ריק. נורא קשה לי ואין לי מצב רוח לכלום. הייתי בוחרת להעלם עכשו. היום עשיתי את ה- EEG והתשובות תהיינה רק ביום שלישי. קשה לי לתפקד כרגיל אך אין לי ברירה. אני מרגישה שכבר אין בי כוחות אריאל
מתוקה אני לא מסוגלת להתעלם כשאני רואה הודעה ממך... שולחת לך חיבוק ענקי והרבה אהבה. את אחת הנשים הכי אמיצות שאני מכירה בעולם הזה (אני יודעת שאת לא מסכימה אתי, אבל מה לעשות - זו דעתי ואין לך מה לומר בעניין !) שלך אבישג
תודה מקסימות,, על הכל. אני לא ראויה לכך
אריאל יקרה, שומרת לך "חסד נעורים"... חיזקי ואמצי ! שילחי לעצמך אנרגיה חיובית, כמו שאת שולחת לכל הנזקקים האחרים בפורום ! שאבי אנרגיה גם מהקרובים לך ! והכי חשוב, הזכירי לעצמך תקופות אחרות, בהן הצלחת לצאת "מהבור השחור". הוכחה לכך שאכן זה אפשרי !!! הזכירי לעצמך ימים ורגעים יפים, שבשבילם - הכל כדאי. שולחת לך ים של כוח ואהבה. בטוחה שתחזיקי מעמד, ואף מעבר לכך !!! תמר.
לאריאל שלום, גם אני מצפה לשמוע על התקדמות ושיפור בהרגשה, על כך שאת נהנית בעבודה ובלימודים וגם נוצר קשר עם בן זוג. בכל אופן אני מאחל לך את כל הדברים הללו ויהיו בקרוב, לפחות חלק מהם. את חוזרת ומתארת תופעות של כפיתיות הקשורות לנשימה ולגרון. אולי כדאי לחשוב על מינונים גבוהים יותר של התרופות כמו בהפרעה אובססיבית. מה הפסיכיאטרית השכנה אומרת? שבוע טוב, וחיבוק גדול הידש
