שלום לכולם
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
מאז שהתחילו הלימודים ממש אין לי זמן לכלום, שזה טוב כי אני עסוקה וגם רע כי אני עייפה כל הזמן, וזה מצטרף לעייפות הבלתי נסבלת שאני גם ככה סובלת ממנה. עזבתי את העבודה שלי לפני שבועיים בערך כי הייתי אמורה להתחיל לעבוד במקום אחר, וזה בסוף לא הסתדר, וכשהבוסית שלי מהקום הראשון גילתה את זה היא הציעה לי לחזור בשכר גבוה יותר... זה היה נחמד לדעת שצריכים אותי. אני ממשיכה ללכת לטיפול בשיחות, וגם לטיפול ברפואה סינית. יש לי מטפלת מאוד רגישה שמתייחסת לכל מערך הטיפול : פסיכיטרית פסיכולוגית והיא וכל הזמן אומרת שלא יכול להיות שילוב טוב יותר. התחלתי בעקבות המלצה שלה בדיאטה של נטורופת מהקליניקה שלה, ובינתיי ירדתי 5 קילו בחודש וחצי.יש לי עוד 15 לרדת ככה שאני לא בדיוק מאושרת, אבל לפחות אני יודעת שאני מסוגלת לרדת וזה לא תקוע לגמרי. היא חושבת שההשמנה שלי היא צורך בהגנה ובגלל זה אולי בתת מודע אני לא באמת רוצה לרדת- שזה גם רעיון שעלה בשיחה עם הפסיכולוגית בעבר, והיום הוא נראה לי אפשרי. היא מטפלת בי כדי ל"שחרר" אצלי את התקיעות שאפיינת את כל החיים שלי בתקופה האחרונה: התקיעות בשקל, התקיעות בטיפול, העייפות שהיא תקיעות של הגוף. בינתיים אני בהחלט מרגישה יותר משוחררת וחופשיה זה בעיקר בא לידי ביטוי בפגישה האחרונה שלי עם הפסיכולוגית שבה בכיתי מההתחלה ועד הסוף- מה שלא קרה עד היום. לפעמים הזלתי דמעה אבל אף פעם לא הרגשתי נוח ממש לבכות. אני בהחלט יותר נינוחה ליד אנשים אחרים ופחות מפחדת להתבטא, אבל משהו לא לגמרי שלם. מתגברת בי התחושה שאני נראית רע, שאני מגוחכת, ולא שווה. נשבר לי מהחוסר ביטחון עצמי ששולט בי ולא עוזב. יש לי עוד שבועיים פגישה עם הפסיכיאטרית שבה קיוית יגיע תום עידן הפריזמה, אבל אני חוששת שאולי אני רוצה להפסיק אבל לא באמת מוכנה לזה. אני ממש מתלבטת... איך יודעים? האם כדי להפסיק לקחת כדורים צריך שהחיים יהיו מאושרים או שמספיק להיות מסוגלים להתמודד עם מה שבא גם אם הוא לא הכי נעים??
שלום לך שירה 59 ראשית אני מוכרחה לאמר לך, שאני מאד אוהבת את שם המסך שבחרת לעצמך, הוא תמיד מזכיר לי את שירה של עגנון. שמחתי לקרוא את ההודעה שלך. אני מתרשמת שיש שיפור ניכר, ואת נמצאת בזינוק כלפי מעלה. להשיל חמישה ק"ג בחודש זה המון. אני חושבת שהגוף באיזשהו מקום מנסה לאזן את עצמו. עדיף להסיר את הק"ג המיותרים בקצב איטי, אחרת יש סיכוי שמה, שיתפרק זה השרירים ולא השומן, כי השרירים מתפרקים בקצב מהיר יותר. כדאי לשלב את ההורדה במשקל עם פעילות גופנית, בה את בונה את השריר, זה עוזר לירידה במשקל, ושומר על שריר הלב, שלא יתפרק. אני חושבת, שאם תעשי דיאטה נכונה, והמשמעות של דיאטה, זה לא לא לאכול, אלא לאכול נכון, בתוספת פעילות גופנית אירובית, ועיצוב הגוף, תגיע למשקל הרצוי, ותהני מהתוצאות האסתטיות. בקשר לכדורים, אני לא יכולה לייעץ, אך לעניות דעתי נראה לי, שכאשר המצב הנפשי מתחזק, ונמצאים במצב מגובש, עם מנגנוני הגנה יעילים, אפשר לעבור את משברי החיים ללא כדורים. אנחנו לא חיים במציאות סטרילית, יש התמודדויות יומיומיות, והשאיפה היא כמובן, להגיע למצב שאפשר יהיה להתמודד ללא הכדור. אני מתרשמת שאת מטופלת כראוי, ונראה לי שלא ירחק היום ותהיי על דרך המלך. יישר כח! יעל
שירה, אכן, חדשות טובות. כייף לשמוע שדברים זזים אצלך בכיוון הנכון. שימשיך כך ובהצלחה. אם תחכי שהחיים יהיו מאושרים כדי להפסיק עם הכדורים, לא תפסיקי אף פעם... הרי תמצית הקיום וההוויה שלנו (במיוחד כאן באגן הים התיכון)... מתמצים ביכולת ההתמודדות שלנו וכושר ההשרדות וההסתגלות להתמודד עם מה שבא גם אם הוא לא הכי נעים. שיהיה לך כל טוב ובהצלחה
קודם כל אני רוצה להגיד לך שאני נורא נחורא גאה בך ילדה. תראה איזה התקדמות עשית שירה מהימים הראשונים שהכרתי אותך פה בפורום. נשמע שעלית על דרך המלך ועכשו את צריכה לקחת בחשבון שזה תהליך וזה לוקח זמן אך את בהחלט בכיוון הנכון. אני מאושרת בשבילך מאוד. לגבי הטיפול התרופתי, אני חושבת שכשמגיעים לאיזון מסוים ניתן להתחיל לרדת במינון וכמובהן שעושים זאת בהדרגה ולא בבת אחת אבל על זה הפסיכאטר יוכל לתת לך את התושבה המדויקת. איזה כיף לשמוע בשורות כאלה שלך, אריאל
לשירה שלום, אני מצטרף לברכות, כיף לשמוע שירדת וזה הישג עצום!! הותיקים זוכרים את המאבקים הקשים והתיסכולים בקשר לעליה במשקל. אני חושב שהדבר החשוב ביותר שקרה הוא שאת יוצאת מהתקיעות. את הולכת קדימה! את הדרך את כבר תמצאי, ברגע שפרצת את החומה מתחילות להפרץ חומות נוספות ואת הולכת בביטחה קדימה. לא צריך להבהל מכך שעדיין לא הכל בסדר.... יש עוד זמן לסדר את הדברים, אבל התהליך ברור ואת מתקדמת וכל הכבוד על כך. רק כדי להיות בטוח שאיני טועה, זו הפסיכולוגית שהתלבטת אם לסיים את הטיפול אצלה כיוון שהיא הביאה יותר מדי את עצמה?? אם כן אז יש לי מה להגיד על התהליך. בקיצור, העיקר שישנו תהליך ואת מתקדמת, ההשגים כבר יבואו ואת תהיי מרוצה. יופי הידש