פורום ו"התמכרות" - סוגיה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
סוגיה לחברי הפורום ( ד"ר הידש - אתה גם מוזמן להוסיף ) : מנסיון אישי, נורא קל למצוא את עצמך חוזר לפורום הזה ( או לדומיו ) שוב ושוב. זה נחמד, מספק הקלה מיידית, נותן תחושה של "ביחד" , תחושה של "אני לא חריג" ועוד ועוד... מאידך גיסא, קיים החשש שהפורום יהפוך, במקרים מסויימים, תחליף ל"חיים האמיתיים". הרבה יותר קל לשבת מול המחשב ולפטפט עם אנשים אנונימיים מאשר לצאת, לפגוש אנשים "אמיתיים" ולהתמודד פנים אל פנים עם המציאות. אני מניחה שאצל אנשים הסובלים מחרדות, דכאונות וכד' - הפורום הוא הפיתרון הקל, הזמין והנגיש. אך בעצם - עלול לסייע להם בבריחה מהתמודדות אמיתית... מה אתם אומרים בסוגיה ?
תמר יקרה מסכימה איתך. כמו הרבה דברים בחיים, גם כאן אני חושבת שמילת המפתח היא "איזון". כל דבר קיצוני הוא מועד לפורענות בעיניי (כן, גם דברים טובים !) והרעיון הוא באמת למצוא את שביל הזהב ולא להפוך שום דבר למוחלט ובלעדי. הפורום הזה או אחרים כמותו, לא יכולים להוות תחליף לעולם האמיתי ולאנשים בשר ודם, להבדיל מוירטואלים.... נראה לי שהשתתפות בפורום כזה יכולה מאוד לסייע לאנשים שיש להם קושי לתקשר עם אחרים, להביע את דעתם, ליצור איטראקציה עם הסביבה. זה יכול לתרום להם על ידי כך שישמש מעין "קרש קפיצה" לעבר יחסים של ממש עם אנשים בעולם הלא-ממוחשב. השתמשת במילה "התמכרות" ואני מניחה שכולנו מסכימים שאין התמכרות שהיא טובה. אני מניחה שכל אחד צריך להיות קשוב לעצמו ולבדוק עד כמה הוא חש תלוי בדבר זה או אחר (לצורך זה - הפורום). אם אדם נהנה לקחת חלק בפורום - זה נראה לי נהדר, אבל אם הוא חש שהפורום הופך להיות ה-ד-ב-ר שנותן את הטעם לחייו, כנראה שיש כאן בעייתיות מסוימת. כפי שאמרתי - איזון... אני שמחה שאת מרגישה טוב יותר ! אבישג
