מה זה טריכוטלמניה

(מקווה שרשמתי טוב) מה המושג הזה והאם יש פיתרון לבעיה הזו, חוץ מרופא מטפל או פסיכאטר. תודה

טריכוטילומניה היא צורה של הפרעה טורדנית כפייתית (OCD) מיוונית: טריכ = שיער טיל = משיכה מאניה = שיגעון ההגדרה לטריכוטילומניה: ====================== המאפיין העיקרי הוא מריטה חוזרת ונשנית של שיער האדם שתוצאתה איבוד שיער ניכר. א. אזור המריטה יכול להיות מכל מקום בגוף בו צומח שיער כגון: קרקפת, הגבות, ריסים, בית השחי, ערווה וגוף. האזורים הנפוצים ביותר הם קרקפת, גבות וריסים. המריטה יכולה להתרחש בפרקי זמן קצובים המפוזרים במשך היום או בתדירות נמוכה יותר בפרקי זמן של שעות. מצבי מתח בדרך כלל מגבירים את המריטה, אבל מריטה מוגברת יכולה להתרחש גם בשעת רגיעה מוחלטת או בהיסח הדעת בעת קריאת ספר או צפיה בטלוויזיה למשל. לפני המריטה או בזמן התנגדות השערה באותה העת, קיימת תחושת מתח. ב. לחלק מתח אינו בהכרח מקדים את המעשה אבל מתחבר אל ההתנגדות לדחף. לתלישה עצמה מתלווה סיפוק, תענוג, או תחושת הקלה. ג. חלק מהאנשים מרגישים מעין עקצוץ בקרקפת שהמריטה מקלה על הרגשה זו. האבחנה לטט"מ אינה תופסת אם המריטה היא חלק מהפרעה נפשית אחרת (כמו הזיות) או כחלק מבעיה פיזית (כמו דלקת בקרקפת או בעיות דרמטולוגיות אחרות). ד. המריטה כהפרעה (טט"מ) חייבת לגרום סבל משמעותי כמו מתח קליני, קשיי תפקוד חברתיים, במקום העבודה או באזורי תפקוד נוספים. פעולות הקשורות למריטה עצמה: מאפיינים נוספים הם: בדיקת השערה מקרוב, בחינת השורש, סיבוב וליטוף השערה, העברתה בין השיניים, או אכילתה (טריכופגיה). כסיסת ציפורניים, גירודים, כל אלו מזוהים גם כן עם הבעיה. אנשים הסובלים מהטט"מ יתכן ויסבלו גם או ממצבי רוח, דיכאון וחרדות. הקריטריונים לאבחנת הטט"מ: מריטה חוזרת ונשנית של שיער האדם. עליה בהתרגשות לפני המריטה. הקלה או הנאה כתוצאה מהפעולה. ההפרעה היא לא חלק מהפרעה נפשית אחרת או בעיה רפואית או דרמטולוגית. ההפרעה גורמת למתח קליני משמעותי. הטיפול: ======= עד היום לא נמצא ולא ידוע על פתרון אחד שעוזר לכל האנשים, אבל יש דרכים שונות לאנשים שונים שיכולות לעזור. הפסקת המריטה היא דבר קשה ותלויה בגורמים רבים, עיתוי הוא משמעותי, אבל בדרך כלל קשה למצוא זמן טוב... בכל אופן המודעות למצב, ולהתנגדות לדחף חשובה וההערכה של היכן אני עומד יכולה לסייע במעקב גם אחרי צעדים קטנים ולא משמעותיים. (שאלון הערכה מצורף) העלאת רמת החיים. למרות שהדבר לא יצור פתרון ישיר הוא יכול לסייע, התעמלות, ללמוד לומר לא ללחצים, פישוט החיים, כך שדברים בחשיבות גבוהה יעשו. ההקלה בלחצים בהחלט יכולה לסייע לטט"מ. כח רצון. כן מרגיז, מעין הודאה בחולשה, אבל מצד שני אנשים רבים מספרים שכך התגברו על הבעיה. אמונה בדת. עוזרת לאנשים מסוימים להתמודד עם המריטה. קבוצות תמיכה. (כרגע אין בארץ, כולי תקווה שהאתר בעתיד יפעל ככזו.) דיאטה, שתי דיאטות מוכרות מוצעות, של ג'ון קנדרג (ללא סוכר, ללא קופאין וללא ממתיקים מלאכותיים), ושל ג'ון מק'דוגל (דיאטה צמחונית המשלבת הימנעות מחלב). טיפול התנהגותי מאד מומלץ. טיפול תרופתי. פרוזק- הטיפול התרופתי המומלץ בדרך כלל. רוב האנשים מצאו כי אינו עוצר את הדחף, וגם אם כן האפקט המיטיב נחלש לאחר כמה חודשים. אבל עוזר למתח וחרדה ובדיעבד עם ההקלה הזו מחליש את הדחף למריטה ועוזר לשלוט בו. ישנם כאלו שזה עזר להם לחדול לגמרי, אולם הרוב הפסיקו כיוון שזה לא עזר להם או כתוצאה מתופעות הלוואי, במיוחד עייפות. אנפרניל- התרופה השניה הנפוצה (בארה"ב), עוזרת גם היא לאנשים מסוימים אבל תופעות הלוואי שלה והתפתחות סבילות גרמו לאנשים להפסיק ליטול אותה. זולוף- לא עזרה לרבים. פאקסיל- לחלק עוזרת, לחלק עוזרת מעט אך מפסיקה להשפיע, ולחלק לא עוזרת כלל. תרופות נוספות שעזרו לאנשים, בעיקר לדיכאון ומתח: ארופקס דפקוט דקסדרין קלונופין לורזפאם מתוך: http://www.geocities.com/naamaled/index.htm

מדובר על הפרעה בשליטה על דחפים שיש לה גם מרכיב כפייתי. הטיפול הוא התנהגותי ו/או תרופתי.