לאבישג ואריאל

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

28/11/2003 | 14:15 | מאת: תמר

אבישג ואריאל יקרות, כשעברתי ימים קשים, פניתי לראשונה לפורום זה, פשוט כדי לשפוך את הלב. אתן הייתן הראשונות לענות לי, ומהמילים שלכן שאבתי חום, עידוד והמון אופטימיות. רציתי לנצל את ההזדמנות עכשיו, כשאני מרגישה הרבה יותר טוב, כדי להודות לכן מקרב לב. הייתן במקום הנכון ובזמן הנכון ! מעבר לכך, מקריאת התכתובות בימים האחרונים שמתי לב ( ותקנו אותי אם אני טועה ) , שגם אתן עוברות, כל אחת בנפרד, תקופה לא קלה... מאחלת לכן, שכמו שידעתן לתמוך ולסייע ברגעי האמת לאחרים שכמותי, תדעו לשאוב עידוד וכוח מאחרים. מותר גם לכן להשען... אוהבת, תמר.

28/11/2003 | 14:40 | מאת: אבישג

תמר יקרה קודם כל, אני שמחה מאוד לשמוע שאת מרגישה טוב יותר, נהדר ! נגע לי ללב שדווקא כשטוב לך יותר, את מרגישה צורך להודות לאריאל ולי על התמיכה, זה מקסים מצידך והמון תודה. אני אכן עוברת את התקופה הקשה ביותר חיי כרגע. ההרגשה היא שאני מנסה לצוף מדקה לדקה כדי לא לשקוע. תקופה של מבחן לעצמי ולגישה שלי שיסודה היא מבוססת על הרבה מאוד אהבה לחיים. לא קל ליישם את הגישה הזו כשהלב שבור. אריאלי, אני חושבת עליך המון המון, ועדיין מקווה שניפגש מתי שתרגישי בנוח. אני יודעת שאין באפשרותי לעזור לך בבעיותייך כשם שלך אין את היכולת לפתור את שלי, אבל אולי עצם הפגישה והשיחה והתחושה הזו של ביחד - אולי גם היא תתרום משהו ? מאחלת לכולנו סופשבוע בלי עצב אוהבת אבישג

28/11/2003 | 16:39 | מאת: אריאל

אולי ביום חמישי הזה, כשאני בלימודים?

28/11/2003 | 16:38 | מאת: אריאל

תמר יקרה הבשורה הזו שלך שווה את הכל ואני כל כך מאושרת בשבילך שאת מרגישה יותר טוב, זה נפלא ותודה שעידכנת אותנו. לצערי אכן עוברת עלי תקופה שאינני מאחלת ולו גם לשונאיי. דיכאון וחרדה קשה ביותר שלא עוזבת אותי לדקה מהיום. יש לה את הביטוי הכל כך מוכר לי לצערי וההתמודדות היא קשה. סחבתי זאת שבועיים וחצי ולאחר מכן נשברתי ועכשו אני מנסה לאחד את השברים. מקווה שיהיה בסדר אריאל

28/11/2003 | 22:00 | מאת:

היי אריאל מחזיק לך אצבעות, האם עברת כבר את הבדיקה של EEG? ביי הידש