סימפטומים שלילים ,סכיזופרניה

שלום אני בן 17 , אושפזתי בעבר בבית חולים פסיכיאטרי ששם הגדירו שיש לי הפפרעה אישית גבולית וכפייתית ocd . לאחרונה עקב ריבים ואלימות בבית מצד אחיי ואווירה של מתח בבית , אני בדיכאון , ואני מרגיש מעין פחד וחוסר מוטיבציה לעשות דברים ,אני פחות יוצא מהבית ורוב הזמן אני סגור בחדר ומבלה את שעות הערב אחרי הבית ספר בשינה מרובה שיכולה להיות כ-4-5, שעות, אני מרגיש שאני מתרחק מהחברה ומעין מחשבות חרדתיות חוזרות ללא הפסקה שהם לא נותנים לי מנוח, קשה לי לחשוב על דברים אחרים וקשה לי יותר להתרכז בלימודים , אני מתקשה לדבר בספונטניות אחרי מתח רב בבית ואווירה סוערת ואם אני מדבר בכתה עם חברים אז תכני השיחה שלי קטנים מאוד!, ונעשתי סגור מאוד ב-3 וחצי חודשים מאז שהתקופה הזו התחילה . כרגע אני מטופל בכדורים פלובוקסאמין 200 מ"ג , רציתי לדעת האם יכול שהתפרצה אצלי מחלת סכיזופרניה, כי לפי מה שידוע לי במחלת הסכיזופרניה נחלקת לשני סוגי סימפטומים חיוביים ושליליים ולפי מה שאני חש ורואה יש התאמה בין מה שאני חש וחווה לבין הסימפטומים "השליליים, של מחלת הסכיזופרניה, וזה מאוד מדאיג אותי ואני לא יודע מה לעשות? חשוב לציין שאני לא שומע קולות ולא הוזה ואין לי מחשבות שווא אבל לפי מה שאני רואה יש לי סימפטומים שתואמים לסימפטומים השלילים של מחלת הסכיזופרניה האם אכן יש סיכוי שאני עומד לפתח את המחלה או שהיא התפתחה אצלי מפני שאני לא שומע קולות ואין לי מחשבות שווא והזיות. זה מאוד מטריד אותי ואיני רוצה לספר על זה לאף אחד רק בחסוי ולכן פניתי לפורם זה. ורציתי לשאול באמת ממה יכולים הרגשות אלו האם רק מסכיזופרניה או שיש גם סיבות אחרות, ומה יכול לגרום לבנאדם לא לדבר בספונטניות? האם יכול להיות אחד שחולה בסכיזופרניה מבלי לשמוע קולות שווא או הזיות והוא מדבר וחושב בהגיון?אבל עם סימפטומים שליליים של המחלה ? אודה לך אם תקדיש זמן לתשובה מפורטת ומספקת לשאלתי , כי עניין זה מאוד מטריד אותי ואיני מעונין לספר אותו כרגע לרופאה שלי עד שאני ידע יותר פרטים על מצבי , אני חושש מאוד. תודה ערן.

שלום ערן, אינני פסיכיאטרית, נכנסתי במקרה לפורום. לא יודעת מה עובר עליך, אבל ראשית התרשמתי שיש לך משפחה קצת סוערת, וזה בטח די קשה להיות רגוע במצב כזה. דבר שני ששמתי לב זה שאתה מדבר על עצמך במונחים (טרמינולוגיה) פסיכיאטרית. נראה שקראת הרבה חומר בנושא. אני לא בטוחה שכל התבודדות היא סכיזופרניה. כשהייתי נערה יצאתי מעט מהבית, היו לי מעט חברים ( אם בכלל), ובכל זאת, עד היום אני לא נחשבת לסכיזופרנית (אולי זה עוד יתגלה...). גם "תכני שיחה דלים" או משהו כזה - זה אמנם נחשב כסימפטום של סכיזופרניה, אבל בעצםגם לרוב האנשים "הנורמלים" לפעמים אין הרבה מה לומר... לא יודעת אם אצלך התופעות הללו חורגות מהנורמה, על כך יוכל לענות לך הדוקטור. מה שרציתי לומר לך, זה שלדעתי אתה קצת עסוק בלתייג את עצמך כבעייתי, וזה אולי קצת בעייתי. איני יודעת, אולי יש לך באמת בעיה רפואית, אבל ייתכן שהבעיות נובעות מהאווירה המתוחה בבית, ומהיותך בגיל ההתבגרות, שהוא גיל לא פשוט בכלל, שבו אנשים עסוקים מאוד בהגדרת עצמם וזהותם נוטלים לעצמם לפעמים זהויות בעיתיות, העיקר להגדיר את עצמם. מאחלת לך בריאות, חופש ושמחה. שבת שלום!

ערן שלום , אתה בחור צעיר ועברת תקופות לא קלות . אבל אל תשכח שאתה בגיל ההתבגרות ( לקראת סופו ) , וזהו גיל קשה , והקשיים מתווספים לעיות שלך . ולכן לא כדאי לך לחפש את עצמך במחלות ובאבחנות . תנסה להתרכז בחיי השגרה שלך , צא עם חברים לסרט פעם בשבוע , טייל כיצת , תנסה להתרכז בנושאים נטרלים !, ולא באבחנות . בהצלחה ! גיל

אמנם לא מקובל וקצת מסוכן לאבחן דרך האינטרנט , אך לדעתי חששותיך מוגזמים. החולים בסכיזופרניה מנותקים מן המציאות, מדברים לא לעניין סובלים ממחשבות שוא. לפי תאורך אינך סובל מאף אחד מתופעות אלו. אבל מכיון שבכל זאת אתה סובל היה כדאי שתפנה לרופא בקופת חולים תספר על מצוקתך ואם יש צורך תוכל לבקש הפניה לפסיכולוג שיאבחן את מצבך בצורה יותר רצינית. יכול גם להיות שאתה בעיצומו של משבר גיל ההתבגרות ועם הזמן דברים יחזרו לתיקונן. פנה להתיעצות מקצועית.