לד"ר הידש
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
אחי בן ה-21 סובל למעלה משנתיים וחצי ממחשבות פילוספויות כפייתיות הגורמות לו בנוסף לדיכאון. מכיון שבהתחלה הוא הפנים את הכל, הדיכאון החמיר וכך גם המחשבות ופנה לטיפול פסיכולוגי רק חצי שנה לאחר תחילת המחלה. לאחר מכן, הוא פנה לטיפול פסיכאטרי ולקח ציפרמיל. התרופה שיפרה את המצב, אך לאחר מס' חודשים החלו אצלו התפקי מאניה, ובעקבות כך הוא ירד מ-60 מ"ג ציפרמיל ל-20 מ"ג סרוקסט. התרופות עוזרות לו רק לתפקד, אך ההרגשות שלו, כפי שהוא מספר לי הם נוראיות. לפני חצי שנה הוא ניסה להעלות מכדור אחד של סרוקסט לשניים בליווי דפלפט 200/400 מ"ג, אך לא חל שינוי אלא רק יותר עייפות. בשלב מסוים, הוסיפו לו מ"ג אחד של ריספרדל במקום הדפלפט ושינו לו מסרוקסט לפרוזק, אך המצב נשאר דפוק ובחודשיים האחרונים הוא מרגיש ממש רע וכל היום מתעסק במחשבות הטורדניות שלו והם תוקפות אותו בכל מצב, בעת שיחה עם אנשים, בנהיגה וכו'. הוא נמצא באוניברסיטה, אך בקושי מסוגל ללמוד, הוא כנראה יעזוב את הלימודים. המחלה פגעה בו בכך שבצבא הוא לא היה קרבי והוא מפחד שהיא תפגע בו בהמשך החיים, כמו-כן הוא מיואש כבר ומתחיל לאבד את הכוחות להתמודד עם המחלה. בנוסף, אנחנו משפחה דתית, והמחלה גרמה לו להתנתק מהדת בלית ברירה והוא מרגיש שהוא לא מסוגל לעשות כלום יותר. הוא יושן הרבה ומספר לי על כך שאין לו כח להתאבד, אך מבחינתו הוא מתפלל שירדם ולא יקום לעולם, משום שרק מתי שהוא ישן, הוא לא סובל. כמו-כן, הוא לא מסוגל ליצר קשר רציני עם בחורה וזה מייאש אותו עוד יותר. כיצד עלי להרגיע אותו? האם יש לו סיכוי לצאת אי-פעם מזה? האם התרופות יכולות לגרום להתמכרות/פגיעה בלתי הפיכה? האם הוא זקוק לאשפוז/טיפול חשמלי? האם המצב שלו עלול להידרדר? מה אתה מציע לי לעשות ע"מ לעזור לו? האם מותר לאפשר לו להמשיך לנהוג? תודה מראש
לדני שלום, הדבר החשוב ביותר הוא שתמשיך לדאוג לו ולנסות לעזור לו ככול יכולתך. במצב זה התחושה הקשה ביותר היא הבדידות, אם תוכל להקל עליו ושהוא ירגיש פחות בודד אז עשית הרבה מאוד!!! כמובן שאיני יכול להייחס באופן פרטני לשאלותך. אבל אנסה להתייחס למספר נקודות. ראשית התרופות אינן ממכרות, ראית כאשר החליפו לו את התרופות לא היו בעיות כלשהן של התמכרות. התרופות שציינת אינן גורמות לנזקים או פגיעה בלתי הפוכה. אני חושב שמדובר בדברים מורכבים, למרות הטיפולים הרבים לא הייתה הקלה משמעותית. במקרים כאלו אני נוהג להפנות לייעוץ נוסף אפילו חד פעמי אצל אחד מהפסייכאטרים המובילים בארץ. בדרך כלל הביטוחים המשלימים בקופות מכסים ביקור כזה. התייעצות וחוות דעת נוספת עשויה להועיל ולתת כיוון חשיבה חדש. בהצלחה, ותמשיך לדאוג לאחיך דר' גיורא הידש
