חורף ומקומות סגורים

בשבועות האחרונים כשמתחילים לסגור את החלונות והתריסים וכבר לא חודר אור מבחוץ פנימה - אני מתכוונת דווקא לשעות הערב והלילה שאז החושך מוגבר - הן בגלל חוסר האור בחוץ והן בגלל שסוגרים את הכל בבית בגלל הקור. במצב הזה אני מרגישה כאילו כלואה בבית וחסרת שקט במידה מסויימת. כאילו אין לי אויר - רק במובן הסמלי כמובן. כאילו רמת התנועה והחיוניות שלי יורדת מאוד לעומת עונות מוארות וחמות יותר ואני פועלת רק כי חייבים להמשיך עד שיגיעו העונות החמות הבאות. בתור נערה חוויתי חורף כזה ובו גם סבלתי מחרדה ולדעתי גם רמה מסויימת של דכאון שלא טופלה. בשנים הבאות מאז התופעה כמעט ולא חזרה על עצמה. והנה דווקא החורף הזה - שבו אני בת 30 ותחת השפעת פלוטין 20 מ"ג - כאילו התחושות האלה מאיימות לחזור. נסיבות החיים שלי בהווה אינן יכולות להסביר חרדה או דכאון כלשהו מפני שהכל טוב בחיי. טפו טפו.... אז מה זה? האם יש כאן הגיון כלשהו??? מה אני יכולה לעשות כדי לדכא את התחושות המפחידות שמאיימות לשוב ולצוץ???

לקארין שלום, קשה לדעת, יתכן שאלו תגובות רגילות, כל אחד מרגיש עצוב בחורף, תזכרי שבעוד חודש היום הקצר ביותר ואחר כך הימים מתחילים להתארך, או שמדובר על תופעה חמורה יותר שדורשת טיפול. לא ציינת מדוע את נוטלת פלוטין? בכל אופן אני מקווה שהשנה יהיה קל יותר בזכות הפלוטין. שבוע טוב דר' גיורא הידש