מחפשת עזרה אמיתית.
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
שלום אני דנה בת 20 אני חיילת משוחררת חודשיים עבדתי חודשיים וכיום אני קיבלתי מכתב פיטורים.בעייתי היא כזו אני מאז שאני מכירה את עצמי אני מכירה את עצמי כאדם מדוכא חסר אהבה לא אהוב ומנודה .כשעבדתי עבדתי חסר מוטיבציה וחשק ,היבנתי את הסיבה לכך. אבל נורא רע עצוב לי אני לא מוצאת את עצמי אין לי חשק לעבוד ומצד שני זה קצת מפחיד אותי פתאום אייך אני יתמודד אם זה.. רציתי לשאול ולדעת האם כתוצאה ממצבי רוח בעייתים ודכאוניים קשה לתפקד,ומחפשים את השקט והרוגע???יש קשר לזה?מה עושים ?אני באמת זקוקה לעזרה ..תודה רבה
דנה יקרה שלום אני אתחיל בתשובה לשאלתך - האם כתוצאה ממצבי רוח דיכאוניים קשה לתפקד - והתשובה היא חד משמעית: בוודאי. אדם מורכב לא רק מאיברים פנימיים, לא רק מ"החומר" אלא גם מהרוח, וכאשר הנפש שלך נמצאת במצוקה, ואת מעידה על עצמך שאת עצובה, חסרת הנאה ומרגישה לא אהובה - זה הכי טבעי בעולם שהגוף שלך יתקשה לתפקד. הצרכים הנפשיים הם חשובים לנו בדיוק כמו צרכים פיסיולוגיים, וכמו שהגוף שלך ירגיש אם תמנעי ממנו את המזון שהוא דורש, ככה הוא ירגיש מצוקה אם הצרכים הנפשיים שלו לא יסופקו. התחושה שאת "לא מוצאת את עצמך" עלולה להיות קשורה לעובדה שאת בסך הכל בת 20, חיילת שזה עתה השתחררה, וכמו רבים מאוד בני גילך - את מנסה למצוא את דרכך, לראות מה המקום שלך בעולם ובחברה. אבל תיארת גם תחושות כבדות אחרות (מרגישה שאת לא נאהבת, חוסר הנאה כללי בחיים) ומשום כך נראה לי שכדאי לך מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי, כדי לבדוק מה המקור של התחושות האלה ומה ניתן לעשות בקשר לזה. את צעירה מאוד ואין שום סיבה שתעברי את כל החיים בתחושת עצב גדולה שכזאת. התחושות שאת מתארת הן נפוצות מאוד, אינך היחידה שחשה כך ויש אפשרות לעזור לך. המון הצלחה בפרק החדש שאת פותחת בחייך אבישג
לדנה שלום, את צעירה ומותר לך לחפש את עצמך ולחשוב היטב לפני שאת מגדירה את עצמך ומתבססת. למעשה בעשר השנים הבאות תקבלי את ההחלטות שייעצבו את חייך - מקצוע, בן זוג, וסגנון חיים. לכן כדאי לעשות את הדברים במתינות. את צודקת שכדאי להעזר לכן כדאי לפנות לשיחות ולהתקדם מכאן. שבוע טוב דר' גיורא הידש