שוב - שאלה בנושא כדורים

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

07/10/2002 | 11:12 | מאת: ליאור

ד"ר גיורא שלום, אני לא אורח קבוע בפורומים, ואין לי מושג למי אתה עונה ולמי לא. לי בכל אופן, לא ענית- ולכן אני שואל שוב: רציתי לדעת מה המשמעות של טיפול תרופתי בכדור הנקרא - "פריזמה". הכוונה ב"המ המשמעות" היא מהי המשמעות של התערבות כימית בתהליך שכזה; נניח ש"מישהו" עובר משבר. המשבר בא לידי ביטוי בסוג של מתח/דיכאון/לחץ שכזה והא מקבל- עם מרשם כמובן -את כדור הפריזמה. ונניח שהמישהו הזה מאמין/מקווה שמהמשבר הזה שהוא עובר הוא בסופו של דבר ייצמח ויגדל. האם הכדור מעמעם את היכולת לשמור על פוקוס על תהליך הצמיחה. האם הוא מעמעם ומכהה את החושים על מנת להקל על הכאב הרגשי, אבל בכך מונע להתמקד בתהליך שצריך לעבור. ע"פ תפיסתי - שום דבר לא קורא סתם וכל סיטואציה היא שיעור עבורנו אז אולי הכדור הוא סוג של התערבות בלתיטבעית ובכך התהליך אותו הייתי אמור לעבור באופן טבעי הופרע ע"י כימיה. הייתי מאוד שמח אם היו עונים לי במהרה, ואנא - רק יודעי דבר. תודה רבה ולהתראות

07/10/2002 | 20:23 | מאת: דר' גיורא הידש - מנהל הפורום

היי בדרך כלל אני עונה על השאלות, עם זאת ישנן שאלות שהן שנויות במחלוקת כמו שאלתך. בשאלה כזו אני מעדיף שאנשים יגיבו מנסיונם האישי ולא רק "תשובת רופאים מלומדה". מדובר כאן בדעה והשקפת עולם ולא באמת רפואית. הרבה יותר קל לענות על שאלות של כימיה וביולוגיה מאשר שאלות פילוסופיות. יש הרבה בדבריך ורבים חושבים כך. יש כאלו שחושבים בדיוק ההפך, "תעזוב אותי מפסיכולוגיה אני רוצה להרגיש בטוב ולא חשוב לי איך". רוב האנשים נמצאים באמצע כמובן. בנוסף להשקפת העולם האישית יש כמובן את המציאות והחיים. צריך לקום בבוקר לעבודה, לפרנס את המשפחה, לצאת עם חברים ועוד מליון דברים יומיומיים. לא תמיד יש לנו את הזמן והאפשרות להתרכז ולעסוק במה שבאמת חשוב. ההשקפה האמריקאית והתרבות האמריקאית, התרבות של האינסטנט והכל צריך להיות מהר ונחמד מגיעה גם לארץ. זו התרבות של התרופות. החסרון והיתרון של התרופות שהן עוזרות יחסית מהר וללא תופעות לוואי. כך שאני לא שופט, לכל שיטה ודרך יש את היתרונות והחסרונות, קיימת גם המציאות מה אנחנו יכולים לאפשר לנו בזמן הזה ובתקופה הזו של חיינו. הסתירה בין שתי השיטות אינה כה גדולה. אבל בנושא זה באמת הייתי מבקש לשמוע דעות והתנסויות של משתתפים נוספים אשר חוו את הדברים ולאו דווקא רופאים אשר לומדים את הדברים על בשרם של אחרים. מקווה שפתחתי דלת למחשבה מקווה להמשך, הנושא סופר מעניין ביי דר' גיורא הידש

07/10/2002 | 20:37 | מאת: שאול ס.

ד"ר הידש שלום אי אפשר להתרסק לרסיסים מדיכאון ולאחות את השברים בשיחות ואני אומר את הדברים כמי שחוה אותם. בתחילת האירוע הדיכאוני יש מקום למספר מצומצם מאוד של שיחות ולא לטיפול פסיכודינמי יסודי ומעמיק. טיפול פסיכודינמי יכול להתחיל כחצי שנה עד שנה מפרוץ הגל הדיכאוני. לאחר שמתרגלים לתרופות והמילה "תרופות" כבר לא מהלכת אימים החלטה להתחיל טיפול פסיכודינמי נדחית שוב ושוב. כדי ללכת לטיפול פסיכודינאמי צריך להתחשב במספר גורמים 1. השפעה טובה של התרופות 2. קושי במציאת מטפל מתאים 3. טיפול שנפסק באמצע יכול לגרום נזק 4. עלות כלכלית 5. הטיפול עצמו יוצר התמודדות לא פשוטה אני שיקמתי את הדימוי העצמי שלי בכך שהבנתי דרך הרשת את ההבדל בין בעיות שנגרמות בגלל נורוטרנסמיטורים לבין בעיות שהן תולדה של הפרעת אישיות חולנית. לא יודע אם העברת המידע החשוב שציינתי בפיסקה קודמת נמצאת בסדר יומו של העוסק בפסיכותרפיה. היא בודאי שלא אינטרס של חלק מהמטפלים. שאול