גבר בן 62 שמכבה את ה"שלטרים" בחייו

יש לי חברים שאביהם לאורך כל חייו לא אהב לעבוד ולהרתם אבל לבלות אהב.כיום כבר כשנתיים מצבו מתדרדר עד כדי כך שהוא הפסיק לגמרי את עבודתו, הפסיק לארח אפילו את ילדיו ונכדיו, הפסיק לבלות, הפסיק לצאת לקניות....... בשיחה בארבע עיניים איתו הסברתי לו שהוא מכבה את השלטרים בחייו ולדעתי זה גרוע כי לדעתי זהו סוג של התאבדות הנמשכת לאורך זמן וגורמת סבל רב לו ולמשפחתו. המשפחה הפסיקה להיבהל מכל דבריו על כי הוא אינו חש בטוב (כל יום הוא הולך ל 2-3 רופאים ורובם באופן פרטי וכשהוא חוזר מהם אז הוא טוען שהם לא מבינים דבר כי הם לא מצאו אצלו דבר). המשפחה ממשיכה את דרכה ומשתדלת לא להיכנס ללחצים מיותרים בגללו ומראה לו שהחיים ממשיכים גם בלעדיו(כולל אישתו שמשתדלת להמשיך לחיות את חייה). לדעתי מצבו לא קל כי התופעות הנפשיות הקשות גורמות לו לתופעות פזיולוגיות קשות כמו שינוי בדופק הלב, חוסר כוח והתעלפויות. תרופות מפסיכיאטרים הוא קיבל אבל מהר מאוד הפסיק לקחת כי לטענתו הרופא לא מבין ונתן לו תרופה לא טובה. הוא מדבר על פחדים שעולים כאשר הוא מבצע פעולה כזו או אחרת ולכן הוא משבית את עצמו. הוא עוד מוכן להקשיב לי ולכן אני מעוניינת לעזור וכמובן שאשמח לשמוע מכם ואולי אפילו לקשר בניכם טלפונית. תודה

לרחל שלום, לעתים קרובות אנו רואים שעם הגיל התכונות האישיותיות נעשות קיצוניות יותר. כך האדם החסכן כל חייו הופך לקמצן.... נראה לי ממכתבך שמדובר בדברים דומים. אם כל הבדיקות הגופניות תקינות כנראה שצריך להמשיך ולהדגיש את הצורך באבחון וטיפול נפשי, יתכן ודווקא שיחות יעזרו יותר, או שילוב של שיחות עם תרופות חשוב שתשמרי את הקשר שיש לך אתו ולא תאבדי אותו. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש