אמי ה"ביפולרית" ומעלליה

ד"ר גידש שלום רב, התכתבנו לפני קצת יותר מחודש אודות אמי ושלל מחלותיה הפסיכיאטריות וההשלכות למחלתה ולחוסר הטיפול בה. יעצת לי בין היתר "לעייף" את המערכת. עכשיו אנו (ילדיה) הבנו כי כנראה וטעינו בדרך בה ניסינו לעייף את המערכת. אמי עד היום אינה מטופלת ומצבה הולך ומחמיר מיום ליום: חדורת שנאה ותחושות נקמה טבולים בטירוף צורמני היא מעלילה על כולנו עלילות שווא פליליות. רופאיה (הפסיכיאטרים והכלליים) עדיין בשלב של אפטיה מוחלטת, העובדת הסוציאלית (שלא הכירה את אמי לפני פרוץ המחלה), חושבת שהיא קשישה שילדיה מעוניינים בכספה וזה גם מה שאמרה בבית המשפט לשופטת מנומנמת, שכלל לא טרחה לקרוא את כל החומר הרפואי שהבאנו ולא איפשרה לנו להתבטא - כי המקרה נראה לי כעוד סכסוך משפחתי...איך יוצאים מהסיוט הזה? חברים אומרים לנו - עזבו, תנו לה למות וזהו! הפסיכיאטר שאמור לטפל בה משוכנע אף הוא שאנחנו לא בסדר והיא כן (למרות שהוא מציין במכתב י השחרורים מהמיון (זוכר שהמלצת?) שהיא ביפולרית. למי אפשר לפנות? האם אפשר לקבל חוות דעת מפסיכיאטר כלשהו על-סמך מסמכים רפואיים ועם זה ללכת לבית משפט (הכוונה היא לבקש אפוטרופסות - לא שלנו חלילא)?

לאיריס שלום, לצערי אין לי דברים חדשים או עצות שלא אמרתי אותן קודם. כיום לאור החוקים של זכויות הפרט קשה מאוד להגיע לטיפול כפוי והמשמעות היא שבני המשפחה סובלים. לכל חוק יש שני צדדים.... אולי פסיכיאטר פרטי יכול לראות דברים אחרים ולשמוע אותכם קודם שנפגשים עם אמא. עם זאת כל חוו"ד של פסיכיאטר פרטי "חשודה מראש" כיוון שיתכן שיש לו אינטרסים זרים. האפשרויות המעשיות הן עדיין דומות, להמשיך ולהגיע למערכת הציבורית בתקווה שהדברים ישתנו. כמו כן אפשר לכתוב מכתב להפסיכיאטר המחוזי. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש

מודה לך מקרב לב.