צריכה עזרה

דיון מתוך פורום  פסיכיאטריה

29/10/2003 | 01:13 | מאת: שחר

יש לי חבר שמתנהג בצורה תמוהה משהו. הייתי רוצה שתתנו לי כיוון כדי שאוכל לעזור לו. הוא נראה כאילו הוא בשוק, במיוחד כשנכנסים למקום שיש בו הרבה אנשים. הוא גמלוני (הולך עם אמה מקופלת), כשהוא נדרש לדבר עם אדם לא מוכר כלשהו, אפילו מוכר בחנות, הוא משחק עם הגומי של המכנסיים או עושה תנועות מוזרות אחרות, במעין מבוכה לא פרופורציונלית. הוא משתדל לתקשר בצורה מינימלית, כמה שפחות טלפונים. לא מבחין בפרטים, אפילו מהותיים. חסר ביטחון בצורה שלא מאפשרת לו להצליח עם בנות או בראיונות עבודה. יש לו אמא שתלטנית ואבא כנוע, כך שזה מה שהוא ראה בבית. הוא כאילו מתפקד בצורה רובוטית, אם משהו כתוב בכתב קצת שונה, הוא לא מצליח לקרוא אותו. הוא בן 25, סיים תואר ראשון ושירות קבע בתחום המחשבים. מתפקד באופן כללי. האם ניתן ליחס את התנהגותו להפרעה מסוימת או קבוצה של הפרעות? תודה, שחר

29/10/2003 | 10:09 | מאת: דוד

קשה מאוד לאבחן ע"י הנתונים שמסרת. מה שחשוב לדעת זה האם כל הדברים האלה מפריעים לו אישית או לא? האם הוא מודע להם? אם זה לא מפריע לו אז יתכן שלא ירצה לקבל עזרה. אם תכתבי פרטים נוספים אולי אפשר יהיה לעזור יותר.

29/10/2003 | 15:28 | מאת: אריאל

הי שחר סביר להניח שקשה לאבחן את המצב של חברך דרך האינטרנט ובעיקר אם לא הוא הכותב ומספר על הבעיה. בכל אופן, הדבר שציינת מזכיר לי חרדה חברתית. יכול להיות שהוא סובל מחרדה חברתית ולכן הבושה וחוסר היכולת לתקשר עם זרים. כדאי אולי שתשאלי אותו בעדינות אם יש משהו שמפריע לו. יתכן שהוא חי בשלום עם חוסר היכולת שלו לתקשר עם זרים. אם הוא יספר לך שקשה לו והוא במצוקה את יכולה בעדינות לרמוז על פניה לעזרה פסיכולוגית\ פסיכאטרית בהצלחה אריאל

29/10/2003 | 17:55 | מאת: אבישג

הי שחר מסכימה עם מה שנכתב ע"י שני האנשים לפניי. את כותבת שמדובר בבחור שסיים תואר ראשון, כלומר - למרות מה שאת מגדירה כ"קשיים" הוא הצליח ללמוד ולסיים את התואר, והוא לא יושב מסוגר בביתו ונמנע ממגע אנושי. יכול להיות שמה שאת תופסת כ"בעיה" הוא פשוט חלק ממבנה האישיות שלו שלא מהווה עבורו בעיה מיוחדת? מצד שני - יכול באמת להיות שזה משהו שמפריע לו מזה שנים, והוא היה שמח לפתור זאת אולם לא יודע איך. אם את חברה קרובה, הייתי מציעה לך למצוא את הרגע המתאים וליזום שיחה בנושא. אני מתארת לעצמי שדי מהר לפי התגובות שלו את תראי האם יש מקום להמשיך ולשוחח או שהדלת הזו סגורה והוא לא מעוניין להמשיך בכיוון הזה. טיפול פסיכולוגי ו/או תרופתי יכול אולי להועיל לו, אבל כמו שדוד אמר - רק אם הוא עצמו חש שהוא זקוק, ולא כי הסביבה הקרובה חושבת כך. תמשיכי להיות חברה טובה, יש לו מזל שיש לו אותך לצידו. אבישג