בריחת צואה

בני בן ה-15 סובל זה שנים רבות מבריחת צואה. בדיקות רפואיות שנערכו לו לא גילו בעייה כלשהי, מאידך גם טיפול פסיכולוגי ממושך לא הביא לשינוי של ממש. לאחרונה המצב החמיר והדבר פוגע קשות בחיינו. המתח בבית על רקע זה (הריחות, הכביסה וכד') בלתי נסבל. אנו על סף ייאוש. שמעתי כי ישנה רופאה בשם ד"ר בלנק, הזוכה להצלחה מרובה אך שיטותיה שנויות במחלוקת. מה אתה ממליץ? התוכל להודיע לנו בחוזר כיצד ניתון ליצור קשר עם הרופאה האמורה? תודה.

סתם חיפשתי בשבילכם 'ד"ר בלנק' "בגוגל". הופיעו לי שם המון כתבות, הנה אחת מהן: http://www.bambili.com/bambili_news/katava_main.asp?news_id=3685

שלום רב, לפי תיאורכם, יש להניח כי בדקו אצלו הירשפרונג / מגה - קולון ובעיות מעיים נוספות, ומצאו שהכל תקין; ומכאן ההנחה כי הבעייה הינה פסיכוסומטית. הבדיקות הללו מאד לא נעימות, ובהן עצמן, והבושה שהן ממלאות את הילד, לא היה בכדי לסייע למצבו הנפשי. להלן דעתי הלא מקצועית: ראשית - לא לכעוס על הילד בשום פנים ואופן, ולא ליצור שום מתח סביב הנושא. הוא אינו אשם, אל תתנו לו הרגשה שהוא אשם. להיפך, תנו לו להרגיש שאתם אוהבים אותו. גם כך הוא נמצא בגיל ההתבגרות - גיל מבולבל לגמרי. אל תתנו לו הרגשה שאתם מאוכזבים ממנו. עזבו אותו לנפשו. פנו אתם עצמכם לייעוץ, ואל תשלחו רק את הילד. יכול להיות שחלק מהבעייה טמונה ביחסים שבינכם לבין בנכם, ואתם כמבוגרים נאורים עשויים לשנות את התנהגותכם כלפיו, ובכך עשוי להיפתר חלק גדול של הבעייה. קחו גם אחריות על עצמכם. אל תפילו הכל על הילד. בקשר לכביסה - לדעתי, רצוי לא לעמוד לו על הראש בעניין. הוא יכול לכבס לעצמו את הבגדים המלוכלכים בלי צורך לידע אתכם כלל. המשיכו להראות לו עד כמה אתם אוהבים אותו, אהבה אינה דבר מובן מאליו. צורת הטיפול של ד"ר בלנק אכן שנוייה מאד במחלוקת. אל ייאוש - הדברים הללו פתירים. רק בלי לחץ. לא טוב לכם ולא טוב לילד. ראשית, הרגעו אתם, זה בהחלט יעזור גם לבנכם. זו דעתי. בהצלחה לכם, קצת סבלנות ומאמץ ובעיקר אהבה

למשה שלום, איני פסיכיאטר של ילדים ונוער ולכן איני יכול לענות לך עניינית. הייתי בכל אופן מנסה להתייעץ עם פסיכיאטר מומחה בילדים ונוער. שיהיה רק טוב דר' גיורא הידש