הידש מדוע דילגת על שאלתי? לכל חברי הפורום....

היי,אני מרגיש נורא עצוב ואני באבל בת דודה של אמא היתה אמורה להיות בת 21 בעוד כחודשיים. סבלה מסוכרת נעורים והפסיקה להזריק את האינסולין על דעת עצמה לא מזמן. נפטרה היום בשעה 14:30 היא ביצעה נסיון אובדני ב 22 לאוקטובר ונכנעה לגופה היום. היא איננה סיפרה למשפחתה על כך שבלעה כמות מסיבית של 60 כדורים רעילים רק לאחר יומיים כשהרעל הספיק להצטבר בגופה,כבר היה מאוחר מדיי. היא לא סיפרה משום שחששה להתאשפז בבי"ח לבריאות הנפש. היינו קרובים מאוד,היא סיפרה לי ורק לי את כל אשר עובר עליה וידעתי שהיא במצוקה. נסיתי לשכנע אותה לגשת לפסיכולוג,לכל הפחות,אך לשוא. היא היחידה שממש ממש תמכה בי בכל תקופה הדיכאון הממושך שהיה לי,כולל ביקורים יומיומיים והמון עזרה ותמיכה. היא היתה מאושרת לפני כשבוע וחצי כשראיתיה לאחרונה,היא התחילה עבודה חדשה,הכירה בחור חדש והכל נראה על מי מנוחות. אולם היא היתה שבורה ביותר מפרידתה מחברה הראשון לפני כחודש. אולם על פניו המשיכה בחייה כרגיל כפי שציינתי. היא תמיד היתה טיפוס דיכאוני וביצעה נסיון אובדני ראשון בהיותה בת 14. היא לא אושפזה לאחר מכן ולא טופלה אצל פסיכיאטר. בוצעה שטיפת קיבה באותו היום ותו לא. אני בעצב עמוק ביותר,ההלוויה אמורה להיות בעוד פחות משעתיים ואני מגיב קשה ביותר למראות כאלה,אני לא יודע אם אני אוכל לעמוד בזה ואם כדאי לי בכלל ללכת. אני הולך לפסיכולוג שלי עכשיו ונדבר על זה. אנא עירו לי. הידש ולשאלתי הקודמת: http://www.doctors.co.il/forums/read.php?f=385&i=193337&t=193337

שלום אלמוג, ברצוני להביע את השתתפותי בצערך, שלא תדע עוד צער. תן לעצמך את הזמן להתאבל. אני בטוחה שמכל הארועים הקשים בחייך תצא מחוזק.

כנ"ל

לאלמוג החמוד שלום, אני מבינה שהיתם חברים טובים. אשר תמכו אחד בשני. יכול להיות שאתה מרגיש, רגשי אשמה על שלא יכולת למנוע ממנה להגיע למצב הזה. ואתה לא אשם. וגם היא לא.זה היה המצב שלא באשמתך. דבר נוסף אתה, בחור מאוד תלותי וכרגע אתה מרגיש אבוד בלעדיה. כל סערת הרגשות, האלה כמו רגשי אשמה, פחד ,כעס וכל הבילבול הזה שאתה מרגיש. זה בסדר זהוא חלק מתהליך של אבל. זה היה לא בסדר אם היתה אפטי לעניין. אני מקווה מאוד שעם הזמן תתגבר על הכל למרות הכאב.ושמור על עצמך. הרבה בריאות מיכל

לאלמוג שלום, צר לי לשמוע על ידידתך שהיית כל כך קרוב אליה. אין לי ספק שהמעשה שעשת מעורר רגשות רבים ולעתים גם רגשות מנוגדים. צריך לעבור את תקופת השבעה והאבל ולתת לעצמך להרגיש את הדברים לפי הקצב והעוצמה שמתאימים לך. שלא תדע יותר מצער דר' גיורא הידש