סטיגמה מציאות ואשליה
דיון מתוך פורום פסיכיאטריה
לד"ר הידש שלום בשנים האחרונות ראיתי ניסיון להתמודד עם הסטיגמה באמצעות הופעה מוצלחת בטלויזיה של אנשים שעברו אישפוזים. אפשר לומר ש"בלעתי" את הפיתיון. אני לא יודע מה הסיבה האמיתית שהאפיזודה הדיכאונית נחתה עלי. גם ללא האפיזודה שהתרחשה כמעט בגיל 46 היו לי בעיות עם הדימוי העצמי עקב ADHD שהפריע לי אבל היקשה עלי. חשבתי לתומי ש"שיחות תרבותיות" עם חולים שעברו אישפוזים תהיה הוכחה עבורי ש "אני בסדר" אבל לצערי גם אם האמת היא לא כל כך נוראה האמת היא כואבת. נכנסתי ל "חדר" עם אנשים שעברו אישפוזים וזה מה שראו עיני. הסתבר שחולים עושים מניפולציה במחלה כדי ל "התמודד". יש תופעות של סממנים נרקיסיסטים והיסטוריינים שמאופיינת בהתנהגות תיאטרלית כזאת שהצליחה להטיל עלי אימה ולהפחיד אותי. קיים נושא הווכחנות על נושאים שוליים וזניחים שפוגע ביכולת לקיים תקשורת מינימלית. יש לחולים נטיה לגלות סלחנות להשתלחות של חולה שנמצא בחדר ב בריא שנמצא בחדר בלי קשר לעובדה אם ההשתלחות מוצדקת או לא. התופעות לא מפחידות אותי בגלל שהם נובעות מחולשה איומה של המתמודדים אבל הסבל הנפשי שהוא הסיבה לתופעות אלו מכאיב לי במיוחד. קיימת גם קיימת אלימות ואכזריות אבל רק אצל מיעוט. למרות שלפי ה cid-10 אין לי אבחנה היום ואני נחשב בריא הרי מבחינה ריגשית בלתי מובנת אני מרגיש שיכות וסולידריות לקהילה של מי שמתמודד עם בעיות קשות במיוחד. דעתך חשובה לי מאוד בהערכה רבה שאול
לשאול שלום, אני מודה לך על השתתפותך הפעילה בפורום ואתה תורם רבות לדיונים פה ומקווה שתמשיך. אני מטבעי "רץ למרחקים ארוכים" כלומר, תקוותי היא להמשיך תקופה ארוכה בפורום ולראות את פני הפורום ואופיו בעוד מספר חדושים, שנה ונקווה ליותר. האמת היא שלא בדיוק הצלחתי להבין את כוונתך במכתבך, לכן כפסיכיאטר אני מנסה לקרוא בין השורות. קיים נושא כאוב שמדברים עליו מעט והוא הסטיגמה של נפגעי הנפש בעיניים שלהם עצמם, כלומר גם נפגעי הנפש יכולים לקיים מערכת ערכים וסטיגמה על מחלות נפש כמו האוכלוסיה הכללית. אולי יותר קל לראות את הדברים בהתייחסות לסטיגמה בקבוצות חברתיות אחרות, שחורים בארה"ב או נשים. קרוב לוודאי שישנם שחורים הרואים עצמם נחותים מהלבנים או נשים הרואות עצמן חלשות ונחותות מגברים. זוהי כמובן תוצאה של חינוך והתייחסות שנקלטת במשך החיים אצל כל אחד. במחלות נפש הבעיה מורכבת יותר, יתכן ואדם "שנא" התרחק מהנושא הנפשי כל חייו והיו לו דעות סטיגמטיות מוצקות עד שהוא עצמו או אחד מבני משפחתו חלה. לכן תהיה לו בעיה כפולה, להתמודד עם המחלה ולהתמודד עם הדימוי העצמי שנפגע. כדי שאהיה יותר ברור, גם נפגעי הנפש יכולים לסבול מעמדות ודעות נגד מחלות נפש הכלולות בסטיגמה. הקושי להשתחרר מעמדות אלו לא קל והם זקוקים לתמיכה רבה במיוחד בתחילת המחלה. מחכה לתגובות ודיון ביי דר' גיורא הידש
